לשוקוהוליסטים ניתן תירוץ חדש ומשכנע לרעב המיוחד שלהם אחר מחקר מדעי שאמר שהמצב שלהם נקבע על ידי בקטריה המצויה בקיבה שלהם.
בעוד שלכל אחד מאיתנו יש מספר מסויים של מיקרובים בבטן שלנו, אנשים הסובלים מרעב מיוחד ויום-יומי לשוקולד מראים סימנים לכך שיש להם מושבות שונות של בקטריות מאשר אנשים המחוסנים לפיתוי האוכל, כך נקבע במחקר.
סוניל קוצאר, שותף בהוצאת המחקר בעיתון מדעי אמריקאי אמר שיכול להיות מצב דומה לגבי מאכלים נוספים, ובכך לגרום לשינוי הטיפול באכילה כפייתית מסוג מסוים של מאכלים לטיפול בבקטריות המצויות בגוף.
יצוין כי, קוצאר הוא ראש מחקר מטאבולי במרכז מחקרי נסטלה שבלוסאן, אבל הממצאים שלו עלולים שלא לעזור ליצרני השוקולד שמימנו את המחקר שלו.
המחקר השווה את דגימות הדם והשתן שנלקחו מ-11 גברים שלא אוכלים שוקולד ל-11 גברים דומים שאוכלים שוקולד בכל יום. כולם היו בריאים, ללא בעיית השמנת יתר, והואכלו באותם המאכלים במשך חמישה ימים.
החוקרים גילו תריסר הבדלים בין דגימות הדם והשתן של שתי הקבוצות. לדוגמא: טאורין- רכיב אקטיבי במשקאות אנרגיה, היה גבוה יותר אצל אנשים שלא אכלו שוקולד, בעוד שאוהבי השוקולד היו עם רמות נמוכות של הכולסטרול הרע, LDL.
הרמות של התחליפים שהיו שונים בין שתי הקבוצות ידועים בכך שהם קשורים למספר סוגים של בקטריות, אמר קוצאר.
למרות הכל, המחקר לא קבע האם הבקטריה גרמה להיווצרות הרעב למזון המסוים, או האם, בשלב מוקדם של החיים, דיאטה של אנשים שינתה את הבקטריות שלהם, ובכך חיזקה את הבחירות במזונות מסוימים לכל אורך החיים שלאחר מכן.
ג'. ברוס ג'רמן, פרופסור לכימיית מזון באוניברסיטת דייויס קליפורניה, אמר שהמחקר של קוצאר הוא כל כך הגיוני שמישהו היה צריך לחשוב עליו כבר קודם.
בעוד שלכל אחד מאיתנו יש מספר מסויים של מיקרובים בבטן שלנו, אנשים הסובלים מרעב מיוחד ויום-יומי לשוקולד מראים סימנים לכך שיש להם מושבות שונות של בקטריות מאשר אנשים המחוסנים לפיתוי האוכל, כך נקבע במחקר.
סוניל קוצאר, שותף בהוצאת המחקר בעיתון מדעי אמריקאי אמר שיכול להיות מצב דומה לגבי מאכלים נוספים, ובכך לגרום לשינוי הטיפול באכילה כפייתית מסוג מסוים של מאכלים לטיפול בבקטריות המצויות בגוף.
יצוין כי, קוצאר הוא ראש מחקר מטאבולי במרכז מחקרי נסטלה שבלוסאן, אבל הממצאים שלו עלולים שלא לעזור ליצרני השוקולד שמימנו את המחקר שלו.
המחקר השווה את דגימות הדם והשתן שנלקחו מ-11 גברים שלא אוכלים שוקולד ל-11 גברים דומים שאוכלים שוקולד בכל יום. כולם היו בריאים, ללא בעיית השמנת יתר, והואכלו באותם המאכלים במשך חמישה ימים.
החוקרים גילו תריסר הבדלים בין דגימות הדם והשתן של שתי הקבוצות. לדוגמא: טאורין- רכיב אקטיבי במשקאות אנרגיה, היה גבוה יותר אצל אנשים שלא אכלו שוקולד, בעוד שאוהבי השוקולד היו עם רמות נמוכות של הכולסטרול הרע, LDL.
הרמות של התחליפים שהיו שונים בין שתי הקבוצות ידועים בכך שהם קשורים למספר סוגים של בקטריות, אמר קוצאר.
למרות הכל, המחקר לא קבע האם הבקטריה גרמה להיווצרות הרעב למזון המסוים, או האם, בשלב מוקדם של החיים, דיאטה של אנשים שינתה את הבקטריות שלהם, ובכך חיזקה את הבחירות במזונות מסוימים לכל אורך החיים שלאחר מכן.
ג'. ברוס ג'רמן, פרופסור לכימיית מזון באוניברסיטת דייויס קליפורניה, אמר שהמחקר של קוצאר הוא כל כך הגיוני שמישהו היה צריך לחשוב עליו כבר קודם.