שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, הרשיעו פה אחד את מוחמד ענבתאווי , בן 23 מכפר כנא, בעבירות של רצח וחטיפה לשם רצח והעמדה בסכנת רצח, עת חטף את אולג שייחט ז"ל בעת היותו חייל צה"ל ורצח אותו.

ענבתאווי הורשע גם בעבירות של פעילות בארגון טרוריסטי, חברות בארגון טרוריסטי, התאחדות בלתי מותרת, קשירת קשר לביצוע פשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ניסיון לחטיפת חייל בנסיבות מחמירות (ארבעה מקרים) נשיאת נשק והובלתו, השמדת ראיה, קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור נשק, החזקת נשק, נשיאת והובלת נשק, יריות באזור מגורים ועוד.

בהרכב השופטים ישבו נשיא ביהמ"ש המחוזי מנחם בן דוד, סגן הנשיא השופט נסים ממן והשופט אברהם אברהם.



ע"פ כתב האישום ענבתאווי יחד עם יתר הנאשמים היו חברים בארגון טרוריסטי שפעל באזור הגליל התחתון בתקופה שבין אוקטובר 2002 לאפריל 2004. הארגון כונה בפי חבריו בשם "חופשיי הגליל" ומטרתם הייתה לתכנן ולבצע פיגועים כנגד מטרות במדינת ישראל על רקע אידיאולוגי. חבריו גמרו אומר לבצע פעולות נקם במדינת ישראל בגין מה שכינו "הרג תושבי הגדה המערבית ומעשי ישראל בשטחים". לצורך הוצאת הפיגועים אל הפועל הצטיידו חברי הארגון, ברובה M16, באקדח ובכלי נשק מאולתרים שיוצרו על ידם. הם גם ייצרו בצוותא בקבוקי תעברה וגם יידו אותם בצוותא לעבר כלי רכב של כוחות הביטחון.

במסגרת פעילותם יצאו חברי הארגון פעמים רבות לחטוף חייל במטרה לרצחו וליטול ממנו את נשקו. ביום 18.4.04 ביצע הנאשם מס' 2, עלאא עאטף מוסא יחד עם חבר נוסף בהתארגנות, מוחמד ח'טיב פיגוע שבמהלכו ירו השנים בצוותא לעבר רכב משטרה. במהלך הקרב שהתפתח נהרג ח'טיב ועלאא נפצע. בעקבות האירוע הזה נחשפה פעילותו של הארגון וחבריו נעצרו. זהו החלק הכללי של כתב האישום . החלקים המיוחסים לחלקו של הנאשם מפורטים כאמור בהכרעת הדין שניתנה ע"י השופט ממן. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וניהל משפטו עד להכרעת הדין הנדונה.



סגן הנשיא השופט נסים ממן הציע לחברי ההרכב להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, והשופטים הנשיא מנחם בן דוד והשופט אברהם אברהם הצטרפו אליו . הוחלט איפוא, פה אחד להרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

השופטים ציינו כי "אנו מוצאים לנכון לציין במפורש כי חרף אי הגשת הסיכומים, הכרעת הדין נתנה תוך התייחסות לכל טענת הגנה אפשרית של הסניגוריה ומתוך נקודת מוצא שהסניגור השמיע באזנינו את כל מה שיכולנו להניח שיטען לאור חומר הראיות, לאור הטענות במשפט הזוטא ולאור המחלוקות שהתעוררו במהלך החקירה ובמהלך בירור המשפט והכל מתוך שאיפה שעניינו של הנאשם לא ייפגע ממחדליו של הסניגור. למיטב הכרתנו טענות ההגנה שניתן היה להעלותן במשפט נבחנו על ידינו ונדונו לגופן כך שאי הגשת הסיכומים לא הייתה לה כל השפעה על תוצאת הכרעת הדין. "