החזרת גופתו של גבריאל דוויט ז"ל לישראל תמורת החזרתו של חולה נפש סכיזופרני וגופות המחבלים מעלה שאלות רבות לגבי המהלכים החשאיים שמתנהלים בין ישראל לחיזבאללה. הסיבה לכך היא השאלה הגדולה של היעלמותו של דוויט. הגירסה הרשמית אומרת כי גבריאל דוויט טבע ונסחף לחופי לבנון, אך אחותו של גבריאל, קסאי דוויט, לא מאמינה בגרסה הרשמית. "איך מצאו את תעודת זהות של אחי?", מפקפקת האחות. "אם הוא טבע בים, אז איך תעודת זהות שלו יצאה ככה, כמו שצריך?".
"כנראה שזוהי הגרסה שנוחה לכולם", מסביר המזרחן ד"ר קידר מאוניברסיטת בר אילן "זו עסקה קטנה שנועדה לבנות אמון בין שני הצדדים. זאת למרות שחיזבאללה לא נותן אמון במדינת ישראל. זה משהו כמו לגלות רצון טוב משני הצדדים".
המועד של ביצוע העסקה הוא לא מקרי. לבנון נמצאת היום שבוע לפני בחירת נשיא וחאסן נאסרללה היום בדרך להשתלט על לבנון. "זה אירוע שיכול להשפיע על כל עתידה של לבנון", טוען ד"ר מרדכי קידר, "נסראללה מראה לכל העולם בעיקר ללבנונים מי הוא בעל הבית. הוא מראה בדיוק מי מדבר עם האו"ם, עם הצלב האדום, עם ישראל. הוא מראה מי מחזיק את המפתחות של מלחמה ושלום בלבנון. למרות המלחמה הלא מוצלחת, למרות ההרס ולמרות ההרג ולמרות זאת הוא נשאר בעל הבית על לבנון וזה הוא הוכיח באמצעות העסקה שישראל סיפקה לו".
העסקה עם החיזבאללה חשפה גם את התנהלותה של התקשורת הישראלית. בעוד כלי התקשורת הערביים החלו לדווח על העסקה המתגבשת כבר בשתיים בצהריים, הכתבים הישראליים התייצבו בראש הנקרה רק בשעה שש בערב. בזמן שכלי התקשורת הישראליים המשיכו בשגרת היום, שלוש מאות אלף ערבים כבר ידעו הכל על מה שהולך להתבצע במעבר ראש הנקרה. "היום התקשורת הערבית היא מהירה יותר", אומר ד"ר מרדכי קידר, "היא חודרנית ויש לה מקורות טובים מאשר לתקשורת הישראלית".