הרבסט יצחק הואשם כי נהג ברכב ללא חגורת בטיחות. הוא פנה לבית המשפט וטען כי אין כל אפשרות לקרוא את פרטי הדו"ח שניתן לו בידו.
השופט אברהם טננבוים שדן בעניינו הופתע אף הוא, וכתב "עיינתי אני בדו"ח ולא עלתה בידי לקוראו. אף נציג התביעה ניסה נואשות להבין את כתב היד בעותק שברשותו והעלה חרס בידו. אף ניסיונות אחרים לא הועילו ואין מנוס מקביעה עובדתית שהדו"ח בלתי קריא בעליל. אכן, כתב ידו של שוטר איננו צריך להיות אמנותי, אך יש מינימום שבו צריך לעמוד כל כתב יד שאמור להגיע להליך שיפוטי. כתב אישום שאין בו מינימום זה, הוא כתב אישום אשר יש בו פגם, ולכן אין מנוס מביטול כתב האישום", כתב השופט.
"לצערי אין זו פעם ראשונה, שנייה, שלישית, או עשירית, שמותב זה נתקל בדו"ח שקריאתו היא בלתי אפשרית. צריך לזכור שמבחינה משפטית כל הזמנה לדין או הודעת קנס שרושם שוטר לאזרח שקולה לכתב אישום. ולא ייתכן שאזרח יהיה חשוף ללא כל יכולת להגן על עצמו".
השופט דן בשאלה איך עבריין תנועה לא יבוא על עונשו, "יכולה להישאל השאלה האם לא נמצא חוטא נשכר. קרי, ביטול כתב אישום ללא בדיקת הטענה לגופה, גורם לכך שיתכן ועבריין תנועה לא יבוא על עונשו. ולכך ישנן שלוש תשובות. ראשית, לכל אזרח יש זכויות וגם למי שנאשם בעבירת תנועה יש זכויות שאין כל אפשרות לפגוע בהן. בית המשפט הוא המוסד שעליו להקפיד הקפדה יתירה על זכויות האזרחים. במיוחד עליו להקפיד על זכויותיהם של אלו שלציבור אין סימפטיה מיוחדת אליהם, כמו הנאשמים בעבירות תנועה.
שנית ואולי חשוב יותר, מבחינה פרקטית, היות והתופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב, אין מנוס מתגובה הולמת. חוששני שאם לא תהיה סנקציה יעילה נגד כתבי יד לא ברורים, תמשיך תופעה זו ללא שינוי.
ושלישית, צריך לזכור שעדיין יכולה המדינה להגיש כתב אישום מחדש. אם תסבור התביעה כי הנושא חשוב עד כדי הגשתו מחדש, הזכות עומדת לה להאשים שוב את הנאשם לאחר שתתקן את כתב האישום כיאות".
השופט החליט לבטל את כתב האישום, ובנוסף חייב את אוצר המדינה לשלם לנאשם סך של 800 ₪ כהוצאות משפטו.
השופט אברהם טננבוים שדן בעניינו הופתע אף הוא, וכתב "עיינתי אני בדו"ח ולא עלתה בידי לקוראו. אף נציג התביעה ניסה נואשות להבין את כתב היד בעותק שברשותו והעלה חרס בידו. אף ניסיונות אחרים לא הועילו ואין מנוס מקביעה עובדתית שהדו"ח בלתי קריא בעליל. אכן, כתב ידו של שוטר איננו צריך להיות אמנותי, אך יש מינימום שבו צריך לעמוד כל כתב יד שאמור להגיע להליך שיפוטי. כתב אישום שאין בו מינימום זה, הוא כתב אישום אשר יש בו פגם, ולכן אין מנוס מביטול כתב האישום", כתב השופט.
"לצערי אין זו פעם ראשונה, שנייה, שלישית, או עשירית, שמותב זה נתקל בדו"ח שקריאתו היא בלתי אפשרית. צריך לזכור שמבחינה משפטית כל הזמנה לדין או הודעת קנס שרושם שוטר לאזרח שקולה לכתב אישום. ולא ייתכן שאזרח יהיה חשוף ללא כל יכולת להגן על עצמו".
השופט דן בשאלה איך עבריין תנועה לא יבוא על עונשו, "יכולה להישאל השאלה האם לא נמצא חוטא נשכר. קרי, ביטול כתב אישום ללא בדיקת הטענה לגופה, גורם לכך שיתכן ועבריין תנועה לא יבוא על עונשו. ולכך ישנן שלוש תשובות. ראשית, לכל אזרח יש זכויות וגם למי שנאשם בעבירת תנועה יש זכויות שאין כל אפשרות לפגוע בהן. בית המשפט הוא המוסד שעליו להקפיד הקפדה יתירה על זכויות האזרחים. במיוחד עליו להקפיד על זכויותיהם של אלו שלציבור אין סימפטיה מיוחדת אליהם, כמו הנאשמים בעבירות תנועה.
שנית ואולי חשוב יותר, מבחינה פרקטית, היות והתופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב, אין מנוס מתגובה הולמת. חוששני שאם לא תהיה סנקציה יעילה נגד כתבי יד לא ברורים, תמשיך תופעה זו ללא שינוי.
ושלישית, צריך לזכור שעדיין יכולה המדינה להגיש כתב אישום מחדש. אם תסבור התביעה כי הנושא חשוב עד כדי הגשתו מחדש, הזכות עומדת לה להאשים שוב את הנאשם לאחר שתתקן את כתב האישום כיאות".
השופט החליט לבטל את כתב האישום, ובנוסף חייב את אוצר המדינה לשלם לנאשם סך של 800 ₪ כהוצאות משפטו.