הצעת החוק שבאה להסדיר פרצות רבות הקיימות במערכת הכשרות עברה בקריאה טרומית בכנסת. מדובר בהצעת החוק של חבר הכנסת חיים אמסלם ונועדה להסדיר תקלות ופרצות עליהן התריעו ועדות בדיקה של משרד הדתות, מבקר המדינה, וועדות חיצוניות אחרות. עד כה נותרו רובן המוחלט של ההמלצות על הניר ולא הגיעו לשלבי ביצוע או חקיקה. ח"כ אמסלם גיבש את הצעת החוק לאור אותן המלצות ויד ביד עם אנשי מערכת הפיקוח על הכשרות ברבנות הראשית.
אמסלם מסביר ואומר שמטרת הצעת החוק היא לוודא כי אדם המבקש לאכול אוכל כשר אכן יזכה לכך, והיא לא כוללת כל מרכיב של כפיה דתית. הצעת החוק מתיימרת להתייחס לרוב הצרכים של המערכת, ולתיקון אין ספור פרצות קיימות. למשל, כיום כל עובד נדרש לחתום כרטיס או למלא טופס נוכחות, והוא אמור לעבוד מספר מסוים של שעות במקום עבודתו. אולם במצב הקיים היום אין מי שיקבע כמה שעות משגיח נצרך להיות במקום עבודתו, אין מי שיפקח שאכן הוא נמצא באותן שעות וכדומה. לפירצה זו ואחרות באנו לתת מענה בהצעה זו.
בין יתר הסעיפים בחוק, מוצע לעגן בחקיקה הכשרה מסודרת של משגיחי הכשרות בעזרת קורסים ומבחנים וכו'. המדובר בצורך הכרחי שעליו דובר רבות ונעשו בו כבר מספר צעדים על ידי הרבנות. צורך נוסף של המערכת שהוכלל בחוק הוא הכפפת המערכת הארצית כולה לתקנים ולכללים אחידים שיקבעו ע"י צוות מקצועי ברבנות הראשית.
סעיף נוסף בחוק בא לקבוע נהלים ברורים לכל תחום ותחום בתוך המערכת. הרי צרכי מפעל מזון גדול שונים מצרכיו של דוכן לממכר פלאפל ואלו שונים מצרכיו של אולם חתונות וכן הלאה. את כל הנ"ל מבקשת הצעת החוק לקבוע בצורה ברורה.
בעיה נוספת שהועלתה על ידי כל הועדות שבדקו את המערכת היא ניגוד אינטרסים מעצם העובדה שהמשגיח מועסק ע"י בעל העסק. בהצעת החוק מוצע לקבל את המלצת וועדות הביקורת ולהעביר את האחריות למספר חברות חיצוניות כלל ארציות שייבחרו על ידי הרבנות המקומית. בנוסף, הצעת חוק קובעת מערכת של אחריות היררכית ברורה, משגיחים, מפקחים, אחראים וכו', מה שלא קיים כיום.
אמסלם קובע כי "הצעת החוק באה ליישם את המלצות ועדות הבדיקה הרבות שלא באו לידי ביטוי עד היום. החקיקה בנושא נדרשת ביותר. התחום כיום פרוץ מאד במקומות רבים, וגורם לפגיעה קשה במעמד תעודת ההכשר של הרבנות ובמעמד הרבנות בכלל. את כל זאת ועוד אנו מבקשים כעת להסדיר בצורה חוקתית".
אמסלם מסביר ואומר שמטרת הצעת החוק היא לוודא כי אדם המבקש לאכול אוכל כשר אכן יזכה לכך, והיא לא כוללת כל מרכיב של כפיה דתית. הצעת החוק מתיימרת להתייחס לרוב הצרכים של המערכת, ולתיקון אין ספור פרצות קיימות. למשל, כיום כל עובד נדרש לחתום כרטיס או למלא טופס נוכחות, והוא אמור לעבוד מספר מסוים של שעות במקום עבודתו. אולם במצב הקיים היום אין מי שיקבע כמה שעות משגיח נצרך להיות במקום עבודתו, אין מי שיפקח שאכן הוא נמצא באותן שעות וכדומה. לפירצה זו ואחרות באנו לתת מענה בהצעה זו.
בין יתר הסעיפים בחוק, מוצע לעגן בחקיקה הכשרה מסודרת של משגיחי הכשרות בעזרת קורסים ומבחנים וכו'. המדובר בצורך הכרחי שעליו דובר רבות ונעשו בו כבר מספר צעדים על ידי הרבנות. צורך נוסף של המערכת שהוכלל בחוק הוא הכפפת המערכת הארצית כולה לתקנים ולכללים אחידים שיקבעו ע"י צוות מקצועי ברבנות הראשית.
סעיף נוסף בחוק בא לקבוע נהלים ברורים לכל תחום ותחום בתוך המערכת. הרי צרכי מפעל מזון גדול שונים מצרכיו של דוכן לממכר פלאפל ואלו שונים מצרכיו של אולם חתונות וכן הלאה. את כל הנ"ל מבקשת הצעת החוק לקבוע בצורה ברורה.
בעיה נוספת שהועלתה על ידי כל הועדות שבדקו את המערכת היא ניגוד אינטרסים מעצם העובדה שהמשגיח מועסק ע"י בעל העסק. בהצעת החוק מוצע לקבל את המלצת וועדות הביקורת ולהעביר את האחריות למספר חברות חיצוניות כלל ארציות שייבחרו על ידי הרבנות המקומית. בנוסף, הצעת חוק קובעת מערכת של אחריות היררכית ברורה, משגיחים, מפקחים, אחראים וכו', מה שלא קיים כיום.
אמסלם קובע כי "הצעת החוק באה ליישם את המלצות ועדות הבדיקה הרבות שלא באו לידי ביטוי עד היום. החקיקה בנושא נדרשת ביותר. התחום כיום פרוץ מאד במקומות רבים, וגורם לפגיעה קשה במעמד תעודת ההכשר של הרבנות ובמעמד הרבנות בכלל. את כל זאת ועוד אנו מבקשים כעת להסדיר בצורה חוקתית".