השופטת רות זוכוביצקי סגנית נשיא בית המשפט לתעבורה בירושלים, גזרה היום על וואאל ג'אבר, שהודה בהריגת אדם כתוצאה מנהיגה במהירות, שלא בהתאם לתנאי הדרך, שנת מאסר בפועל שנה וחצי מאסר על תנאי ו- 20 שנות פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה.
ב- 25.9.03 בשעות הצהריים נהג ג'אבר במשאית שהיתה עמוסה במשטחי עץ שעליהם קופסאות קרטון מלאות בבקבוקי שתיה. ליד הנאשם במושב הקדמי, ישב עבד אל נאסר אבו שמסיה. השניים נסעו בכביש מס' 375 מכיוון מזרח למערב, שהוא כביש דו סטרי שבו נתיב לכל כיוון. בין המסלולים קו הפרדה רצוף. הכביש במגמת ירידה ומרובה בעיקולים. המהירות המירבית המותרת בו הינה 80 קמ"ש.
בקטע הכביש בו קיימת ירידה תלולה איבד ג'אבר את השליטה במשאית, באופן שהמשאית סטתה שמאלה, חצתה את נתיב הנסיעה לכיוון הנגדי, התנגשה במעקה הבטיחות עם דופן שמאל, החליקה לאורך המעקה תוך סיבסוב ולבסוף התהפכה על דופן שמאל.
כתוצאה מהתאונה נהרג אבו שמסיה במקום, ואילו הנהג, ג'אבר, נפצע קשה מאוד, ידו נקטעה מעל המרפק ורגלו נקטעה מתחת לברך. כן נגרמו לו שבר בלסת וטראומה נפשית קשה שהצריכה טיפול. המשאית ניזוקה באופן קשה.
ג'אבר הודה והורשע באחריות לתאונת דרכים שגרמה למותו של אדם, ולפציעתו הקשה שלו עקב נהיגה רשלנית, וכי גרם למותו של אבו שמסיה, בכך שנהג במהירות שלא בהתאם לתנאי הדרך, איבד שליטה על הרכב בו נהג וגרם לתאונה ולתוצאותיה.
ג'אבר מחזיק ברשיון נהיגה משנת 2001, ולחובתו 23 הרשעות קודמות, כולן תוך כשנתיים מאז קבלת הרישיון. בין העבירות ישנן גם שתי תאונות דרכים.
בגזר הדין כותבת השופטת זוכוביצקי, כי " לא נעלמה מעיני העובדה שהנאשם נפגע מאד בתאונה וכי הוא סובל מנכות קשה המכבידה על חיי היומיום שלו. על-כן בשוקלי את אורכה של תקופת המאסר, התחשבתי בנתון זה ולא מיציתי הדין עם הנאשם. לולא הפגיעה, לאור עברו, והתנהגותו בתאונה הנדונה לא הייתי מהססת להחמיר מאוד לענין תקופת המאסר".
מאידך קובעת השופטת, כי "מאחר שהקלתי לענין המאסר אחמיר בענין הפסילה. אינני סבורה ש- 15 שנות פסילה כבקשת ב"כ המאשימה הולמים את החומרה שהתגלתה בנהיגת הנאשם בעבר. ובמיוחד התנהגותו בתאונה נשוא גזר דין זה". ועל כן גזרה עליו שנת מאסר בפועל שנה וחצי מאסר על תנאי ו- 20 שנות פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה.
ב- 25.9.03 בשעות הצהריים נהג ג'אבר במשאית שהיתה עמוסה במשטחי עץ שעליהם קופסאות קרטון מלאות בבקבוקי שתיה. ליד הנאשם במושב הקדמי, ישב עבד אל נאסר אבו שמסיה. השניים נסעו בכביש מס' 375 מכיוון מזרח למערב, שהוא כביש דו סטרי שבו נתיב לכל כיוון. בין המסלולים קו הפרדה רצוף. הכביש במגמת ירידה ומרובה בעיקולים. המהירות המירבית המותרת בו הינה 80 קמ"ש.
בקטע הכביש בו קיימת ירידה תלולה איבד ג'אבר את השליטה במשאית, באופן שהמשאית סטתה שמאלה, חצתה את נתיב הנסיעה לכיוון הנגדי, התנגשה במעקה הבטיחות עם דופן שמאל, החליקה לאורך המעקה תוך סיבסוב ולבסוף התהפכה על דופן שמאל.
כתוצאה מהתאונה נהרג אבו שמסיה במקום, ואילו הנהג, ג'אבר, נפצע קשה מאוד, ידו נקטעה מעל המרפק ורגלו נקטעה מתחת לברך. כן נגרמו לו שבר בלסת וטראומה נפשית קשה שהצריכה טיפול. המשאית ניזוקה באופן קשה.
ג'אבר הודה והורשע באחריות לתאונת דרכים שגרמה למותו של אדם, ולפציעתו הקשה שלו עקב נהיגה רשלנית, וכי גרם למותו של אבו שמסיה, בכך שנהג במהירות שלא בהתאם לתנאי הדרך, איבד שליטה על הרכב בו נהג וגרם לתאונה ולתוצאותיה.
ג'אבר מחזיק ברשיון נהיגה משנת 2001, ולחובתו 23 הרשעות קודמות, כולן תוך כשנתיים מאז קבלת הרישיון. בין העבירות ישנן גם שתי תאונות דרכים.
בגזר הדין כותבת השופטת זוכוביצקי, כי " לא נעלמה מעיני העובדה שהנאשם נפגע מאד בתאונה וכי הוא סובל מנכות קשה המכבידה על חיי היומיום שלו. על-כן בשוקלי את אורכה של תקופת המאסר, התחשבתי בנתון זה ולא מיציתי הדין עם הנאשם. לולא הפגיעה, לאור עברו, והתנהגותו בתאונה הנדונה לא הייתי מהססת להחמיר מאוד לענין תקופת המאסר".
מאידך קובעת השופטת, כי "מאחר שהקלתי לענין המאסר אחמיר בענין הפסילה. אינני סבורה ש- 15 שנות פסילה כבקשת ב"כ המאשימה הולמים את החומרה שהתגלתה בנהיגת הנאשם בעבר. ובמיוחד התנהגותו בתאונה נשוא גזר דין זה". ועל כן גזרה עליו שנת מאסר בפועל שנה וחצי מאסר על תנאי ו- 20 שנות פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה.
