אם בשנה רגילה יש רבים מאיתנו שיודעים על כשרות מסוימת שממנה מקפידים לאכול, אז בשנת השמיטה הכללים משתנים, מושגים רבים מתערבבים ואינם ברורים, חלק גדול מהציבור אינו יודע מה המשמעות של הכשר שעליו כתוב "יבול נכרי" או "תוצרת ערבה" ובכלל יש כאלה הרוצים להקפיד דווקא על אכילה מהיתר המכירה.
בפרויקט מיוחד ערוץ 7 יוצא לבדיקת נותני הכשרות השנה, ובכך לפזר במעט את הערפל הקיים סביב הכשרות בשביעית. בכתבה הראשונה - ראיון נדיר ומפתיע עם הרב מאיר ברגמן, ראש מחלקת השמיטה בעדה החרדית, המזוהה עם ה"נטורי קרתא", לדבריו, הדבר האחרון שהעדה החרדית רוצה הוא לפגוע בחקלאות הישראלית, וכי העדיפות האחרונה אצל הבד"ץ הוא לקנות סחורה מערבים.
"כשמדברים על העדיפות ההלכתית בשנת השמיטה, יש הבדל בין בחינה פרקטית לבחינה הלכתית. מבחינה הלכתית העדיפות הראשונה שלנו היא להביא תוצרת מחו"ל, שם אין בכלל שאלות של שמיטה או שאלות בטחוניות והשגחה, כל מה שאנו צריכים להשגיח הוא רק על האוניה מרגע שמגיעה לנמל שעליה מאות טונות של ירקות ועד החלוקה למקומות המכירה", אומר הרב ברגמן.
"אך יש לנו מגבלות שהממשלה לא נותנת להביא סחורה מחו"ל כי זה מקומם את החקלאים הישראלים, וכאן אני רוצה לומר שהדבר האחרון שאנו רוצים הוא לפגוע בחקלאות הישראלית, וגם לנו אין עניין לקומם את כל המדינה עלינו, וכן המחירים של הירקות בחו"ל הם מאוד יקרים".
"ולכן יש את העדיפות השנייה שזה תוצרת הערבה, שזה אזור בתחומי מדינת ישראל אך נחשב מבחינה הלכתית לחו"ל, כך אנו לא מתעסקים עם ערבים, אין ניסיונות להבריח ולרמות אותנו וזה מאוד פרקטי ונוח, אך הבעיה בתוצרת הזו היא שאנו מוגבלים, אין מהתוצרת הזו במשך כל השנה ואין שם כל הסוגים שיש בחו"ל".
ולכן אומר הרב ברגמן, קיימת הרמה השלישית, "העדיפות השלישית היא יבול נכרים, כי יש מחלוקת האם יש קניין לנכרי להפקיע שביעית בארץ ישראל או לא, אך זאת העדיפות האחרונה גם בגלל הבעיות הבטחונית המקשות על הקנייה מהם, וגם בגלל שקשה להשגיח עליהם, בגלל רמאויות קטנות וטיפשיות שלפעמים גורמות לכך שנפסיק לקנות מספקים מסוימים בגלל זה".
בתשובה לשאלה דחה הרב ברגמן את הטענות כאילו בשמיטה העדה החרדית מפרנסת את חקלאי עזה, "צריך לזכור שגם בשנים רגילות עזה מספקת 80 אחוז מכלל התוצרת בארץ, כלומר, אדם שבשנה רגילה קונה תוצרת בשוק, סיכוי גדול שהתוצרת היא מעזה, צריך לזכור שאם תהיה הפסקה מוחלטת של היבוא מעזה זאת תהיה מכה קשה לכלכלה, במקרו, אולי במיקרו יש כאן פגיעה בחקלאים כאשר מייבאים אך במקרו המסחר עם עזה מסייע לכלכלה".
הרב ברגמן הוסיף ודחה את הטענה כאילו העדה החרדית גורמת לבעיות בטחוניות ביבוא ממקומות אלו, "גם אנחנו לא רוצים לפגוע בבטחון, מאז שהוכרז החרם על עזה, גם אנחנו לא מביאים ירקות משם, הבד"ץ גם לא מנסה לייצור שום לחץ כדי להביא סחורה מעזה, הבד"ץ מביא סחורה מיבול נכרי ביהודה ושומרון מהיכן שבין כה וכה מגיעה סחורה לשווקים הישראלים... גם בשנה רגילה צריך לדעת שהמוכרים בשווקים מעדיפים סחורה של ערבים בגלל המחיר", "בשמיטה זו הרמה הכי פחות מועדפת אצלנו".
לדברי הרב ברגמן בחנויות שבהשגחת הבד"ץ העדה החרדית, מסומן מה מגיע מיבול נכרי-מערבים ומה מתוצרת הערבה, וכן יש פרסומים על סחורה שמגיעה מחו"ל, הייתה הצעה להביא סחורה מירדן אך להשגיח על הירקות בתוך ירדן זה מסוכן.
הרב ברגמן הוסיף כי בעדה החרדית אין משווקים אוצר בי"ד, בגלל הבעיה הטכנית של הפיקוח על כך וכי "באוצר בי"ד צריך לשמור על הפירות בקדושת שביעית ורוב הציבור לא יודע כיצד לנהוג בפירות והירקות, זה לא מעשי בהיקפים כאלה".
"בוודאי שיש בעיות באספקה, ויש סיכוי שלא תמצא ירקות שבשוליים כמו לדוגמה סלק, אך הירקות המרכזיים נמצאים. גם אם תבדוק את המחירים בהשוואה למחירים של ירקות רגילים הירקות של הבד"ץ יקרים רק באחוזים בודדים".
בפרויקט מיוחד ערוץ 7 יוצא לבדיקת נותני הכשרות השנה, ובכך לפזר במעט את הערפל הקיים סביב הכשרות בשביעית. בכתבה הראשונה - ראיון נדיר ומפתיע עם הרב מאיר ברגמן, ראש מחלקת השמיטה בעדה החרדית, המזוהה עם ה"נטורי קרתא", לדבריו, הדבר האחרון שהעדה החרדית רוצה הוא לפגוע בחקלאות הישראלית, וכי העדיפות האחרונה אצל הבד"ץ הוא לקנות סחורה מערבים.
"כשמדברים על העדיפות ההלכתית בשנת השמיטה, יש הבדל בין בחינה פרקטית לבחינה הלכתית. מבחינה הלכתית העדיפות הראשונה שלנו היא להביא תוצרת מחו"ל, שם אין בכלל שאלות של שמיטה או שאלות בטחוניות והשגחה, כל מה שאנו צריכים להשגיח הוא רק על האוניה מרגע שמגיעה לנמל שעליה מאות טונות של ירקות ועד החלוקה למקומות המכירה", אומר הרב ברגמן.
"אך יש לנו מגבלות שהממשלה לא נותנת להביא סחורה מחו"ל כי זה מקומם את החקלאים הישראלים, וכאן אני רוצה לומר שהדבר האחרון שאנו רוצים הוא לפגוע בחקלאות הישראלית, וגם לנו אין עניין לקומם את כל המדינה עלינו, וכן המחירים של הירקות בחו"ל הם מאוד יקרים".
"ולכן יש את העדיפות השנייה שזה תוצרת הערבה, שזה אזור בתחומי מדינת ישראל אך נחשב מבחינה הלכתית לחו"ל, כך אנו לא מתעסקים עם ערבים, אין ניסיונות להבריח ולרמות אותנו וזה מאוד פרקטי ונוח, אך הבעיה בתוצרת הזו היא שאנו מוגבלים, אין מהתוצרת הזו במשך כל השנה ואין שם כל הסוגים שיש בחו"ל".
ולכן אומר הרב ברגמן, קיימת הרמה השלישית, "העדיפות השלישית היא יבול נכרים, כי יש מחלוקת האם יש קניין לנכרי להפקיע שביעית בארץ ישראל או לא, אך זאת העדיפות האחרונה גם בגלל הבעיות הבטחונית המקשות על הקנייה מהם, וגם בגלל שקשה להשגיח עליהם, בגלל רמאויות קטנות וטיפשיות שלפעמים גורמות לכך שנפסיק לקנות מספקים מסוימים בגלל זה".
בתשובה לשאלה דחה הרב ברגמן את הטענות כאילו בשמיטה העדה החרדית מפרנסת את חקלאי עזה, "צריך לזכור שגם בשנים רגילות עזה מספקת 80 אחוז מכלל התוצרת בארץ, כלומר, אדם שבשנה רגילה קונה תוצרת בשוק, סיכוי גדול שהתוצרת היא מעזה, צריך לזכור שאם תהיה הפסקה מוחלטת של היבוא מעזה זאת תהיה מכה קשה לכלכלה, במקרו, אולי במיקרו יש כאן פגיעה בחקלאים כאשר מייבאים אך במקרו המסחר עם עזה מסייע לכלכלה".
הרב ברגמן הוסיף ודחה את הטענה כאילו העדה החרדית גורמת לבעיות בטחוניות ביבוא ממקומות אלו, "גם אנחנו לא רוצים לפגוע בבטחון, מאז שהוכרז החרם על עזה, גם אנחנו לא מביאים ירקות משם, הבד"ץ גם לא מנסה לייצור שום לחץ כדי להביא סחורה מעזה, הבד"ץ מביא סחורה מיבול נכרי ביהודה ושומרון מהיכן שבין כה וכה מגיעה סחורה לשווקים הישראלים... גם בשנה רגילה צריך לדעת שהמוכרים בשווקים מעדיפים סחורה של ערבים בגלל המחיר", "בשמיטה זו הרמה הכי פחות מועדפת אצלנו".
לדברי הרב ברגמן בחנויות שבהשגחת הבד"ץ העדה החרדית, מסומן מה מגיע מיבול נכרי-מערבים ומה מתוצרת הערבה, וכן יש פרסומים על סחורה שמגיעה מחו"ל, הייתה הצעה להביא סחורה מירדן אך להשגיח על הירקות בתוך ירדן זה מסוכן.
הרב ברגמן הוסיף כי בעדה החרדית אין משווקים אוצר בי"ד, בגלל הבעיה הטכנית של הפיקוח על כך וכי "באוצר בי"ד צריך לשמור על הפירות בקדושת שביעית ורוב הציבור לא יודע כיצד לנהוג בפירות והירקות, זה לא מעשי בהיקפים כאלה".
"בוודאי שיש בעיות באספקה, ויש סיכוי שלא תמצא ירקות שבשוליים כמו לדוגמה סלק, אך הירקות המרכזיים נמצאים. גם אם תבדוק את המחירים בהשוואה למחירים של ירקות רגילים הירקות של הבד"ץ יקרים רק באחוזים בודדים".