פרקליטות מחוז מרכז הודיעה היום לחשודים בפרשת תאונת הרכבת בבית יהושע כי היא שוקלת להגיש כתבי אישום בפרשה, וכי הם רשאים לבקש שימוע בעניינם, שבעקבותיו תתקבל החלטה סופית.
על פי טיוטת כתב האישום שגובשה, מיוחסת לנהג הרכב הפרטי שנתקע על מפגש מסילת הברזל, יונתן ועדיה, עבירת הריגה, וכנגד מנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי, סמנכ"ל חטיבת הפעלה ותחזוקת תשתיות ברכבת ישראל הראל אבן וכן הממונה הארצי בתחום דרכים והסדרי תנועה ברכבת ישראל יובל בלום, עבירה של גרימת מוות ברשלנות. טיוטת כתב האישום מייחסת גם לחברת רכבת ישראל בע"מ עבירת גרם מוות ברשלנות.
כזכור בתאריך 12.06.06 ארעה תאונת דרכים במפגש מסילת ברזל בית יהושע, שנגרמה מפגיעת רכבת נוסעים ברכב פרטי, שהיה תקוע על פסי הרכבת בשל תאונה קודמת בה היה מעורב עם רכב פרטי אחר. כתוצאה מהתאונה התהפכו הקטר ושני קרונות נוספים, חמישה מנוסעי הרכבת נהרגו וכשמונים נוסעים נוספים נפצעו בדרגות חומרה שונות.
בתאונה נהרגו אלון שורק חייל בן 19 מעתלית, מוני (פז) משה בן 55 מקריית ביאליק, סוזי לילך בת 27 מעכו וליאור אלבלה בן 30 מהרצליה ומיטל כהן בת 25 מגבעתיים.
בעקבות התאונה הוקם צוות חקירה מיוחד מטעם משטרת ישראל שחקר את הסיבות והכשלים שהובילו לתאונה, כשבין היתר נחקרו נהג הרכב הפרטי שנתקע במפגש וכן גורמים שונים ברכבת ישראל. עם סיום החקירה הועבר חומר הראיות לבחינה ולעיון של פרקליטות מחוז מרכז.
נהג הרכב, יונתן ועדיה, לו מייחסת הטיוטה עבירת הריגה בשל כך שנהיגתו הפזיזה שנעשתה תחת השפעת חומרי הרדמה וכשבגופו סם אסור מסוג פתידין, הביאה לכך שהרכב בו נהג נתקע במפגש בשל תאונה קודמת לה היה אחראי.
חברת רכבת ישראל בע"מ, מנכ"ל רכבת ישראל עופר לינצ'בסקי, סמנכ"ל חטיבת הפעלה ותחזוקת תשתיות ברכבת ישראל הראל אבן וכן ממונה ארצי תחום דרכים והסדרי תנועה ברכבת ישראל יובל בלום, להם מייחסת הטיוטה עבירה של גרימת מוות ברשלנות בשל כך שברשלנותם לא נקטו בפעולות שהיו מאפשרות למנוע את פגיעת הרכבת ברכב פרטי, שהיה תקוע במפגש זמן מספיק המאפשר את עצירת הרכבת.
ממשרד המשפטים נמסר כי חומר החקירה מצביע על כך כי רכבת ישראל ובעלי התפקידים שפורטו לעיל, לא נקטו אמצעים שיתנו התראה מוקדמת לנהג רכבת בדבר הימצאות מכשול במפגש, בין של רכב ובין של עצם אחר, דבר שהיה מאפשר עצירת רכבת בלא פגיעה במכשול וזאת אף שמחובתם היה לנקוט אמצעים כאלה, אלא אך פעלו להתנעת מהלכים שיביאו לפיתרון בטווח הרחוק.
התראה כאמור ניתן היה להשיג, בין היתר, תוך נקיטת האמצעים דלהלן:
א. פתיחת שדה הראיה של נהג רכבת, אשר בשילוב עם קביעת מהירות לרכבת בהתקרבות למפגש, תאפשר לנהג רכבת להבחין במכשול ולעצור מבעוד מועד.
ב. הצבת פיקוח אנושי (משגיחים/תצפיתנים) מיומן המצויד באמצעי קשר והתראה מתאימים, אשר ידווח לנהג רכבת כי המפגש פנוי ו/או כי מצוי מכשול במפגש.
ג. שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים כגון רדאר ומצלמות.
מחומר החקירה עולה כי במדינות שונות בעולם נעשה שימוש באמצעים אלה להשגת ההתראה המוקדמת הנדרשת, כך גם בדרך של הצבת פיקוח אנושי במפגשי כביש ומסילת ברזל. עוד עולה מתוך החקירה כי הגורמים שצוינו לעיל נמנעו מלעשות שימוש באמצעים המתוארים, על אף התרחשות תאונות קודמות בין רכבת ורכב במפגשים שונים וכן אירועי "כמעט תאונה" הדומים בנסיבותיהם לתאונה שהתרחשה במפגש בית יהושע.
כל אלה, ובמיוחד העובדה כי מפגש בית יהושע, מקום התרחשות התאונה, אופיין על ידי רכבת ישראל, טרם קרות התאונה, כמפגש המצוי ברמה הגבוהה ביותר להתרחשות תאונה בין רכבת ורכב, מלמדים, לדעת הפרקליטות, על רשלנות גורמי הרכבת וחלקם באי מניעת התאונה על תוצאותיה הקשות. ניתן לומר כי המדיניות בה נקטו רכבת ישראל ובעלי התפקידים הרלוונטיים, יצרה כרוניקה של תאונה ידועה מראש - השאלה הייתה רק מתי והיכן.
מרכבת ישראל נמסר בתגובה: רכבת ישראל ויועציה המשפטיים, מאמינים בהליך השימוע וביכולתם לתרום באופן משמעותי לקבלת ההחלטה הנכונה בפרקליטות. אנו מאמינים כי הצגת ראיות וטיעונים נוספים, בהליך השימוע, יובילו לכלל מסקנות נכונות וצודקות שתוצאותיהן אי הגשת כתב אישום כנגד רכבת ישראל.