אינג' אריה גוראל, איש ציבור פעיל במשך עשרות שנים במישור הארצי והבין-לאומי, יזם והפעיל פרויקטים חדשניים וייחודים בארץ בכלל ובחיפה בפרט הן כמנהל מחוז הצפון במשרד הדואר, הן כמנכ"ל משרד העבודה והן כראש העיר.
אריה גוראל נולד ב – 20.11.1918 בוורשה שבפולין למשפחה חרדית. בגיל 14 עזב את החדר בו למד, נטש את החיים הדתיים והצטרף ל"שומר הצעיר" בדרך להגשמת חלומו לעלות לארץ ישראל.
בשנת 1935 והוא בן 17 עלה ארצה, והצטרף לקרובי משפחתו בכפר חסידים. כחניך תנועת "הנוער העובד" החל את דרכו בדואר ישראל בחפירת תעלות לרשת הטלפונים.
בשנת 1936 הצטרף להגנה ומילא שורה של תפקידים תחילה כקשר וכשומר ולאחר מכן כמפקד פלוגה בגדוד 22 במהלך הקרבות על שחרור חיפה במלחמת העצמאות.
לאחר קום המדינה חזר למחלקת הרדיו של הדואר ובמשך 10 שנים היה אחראי לשירותי הרדיו בחיפה והצפון. בין השנים 1959 – 1968 היה מהנדס מחוז חיפה והצפון [טלפון רדיו] של הדואר. ב- 1963 הוסמך באנגליה כמהנדס חשמל.
ב - 1968 נבחר למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, תפקיד אותו מילא עד נובמבר 1978 עת נבחר לראש עיריית חיפה, תפקיד בו שרת את העיר 15 שנים ברציפות. תחת שרביטו התפתחה העיר, קלטה כ – 70 אלף עולים חדשים וביססה את מעמדה כעיר השלישית בגודלה במדינת ישראל.
גוראל היה מעורב בכל תחומי העשייה בעיר, בהכנת תשתיות לתעשייה ומסחר, פיתוח מקומות עבודה חדשים ומתקדמים הרחבת המרכז לתעשיות מדע [מת"מ] מ – 24000 מ"ר לכ – 100.000 מ"ר הקמת חממות טכנולוגיות,
פיתוח אזור התעשייה בחוצות המפרץ והקמת אזור תעשייה ומסחר חדש – אדמירליטי.
במקביל, שקד על פיתוח תשתיות תחבורה חדישים, הקמת גשרים, מחלפים תת קרקעיים ורשת כבישים בין שכונות העיר, מערכת בקרת רמזורים המווסתת את זרימת התנועה.
יזם וקידם בנייה של שכונות רבות בהן [רמת אלמוגי, רמת בגין, רמת אלון ורמת אשכול] ברמת תכנון אורבני גבוהה על רכס הכרמל לצד שיפור המבנה הפיזי של השכונות הוותיקות של העיר במסגרת פרויקט שיקום שכונות.
השקיע רבות בפיתוח התשתית התיירותית בעיר. דאג לפיתוח חופי הים ורכס הכרמל באמצעות טיילות ברחוב יפה נוף ובחופים המוכרזים. פיתח את חופי הרחצה והשירותים הניתנים בהם, בין היתר באמצעות הקמת אמפיתיאטרון לכ -13 אלף צופים לקיום אירועי תרבות.
קשר קשרים אמיצים עם מפקדי הצי השישי והפך את חיפה לנמל הבית של הצי השישי במזרח התיכון ובכך סייע רבות לענפי המסחר והתיירות בעיר.
במקביל לפיתוח הפיזי והאורבני, השקיע מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח מערכת החינוך והתרבות של העיר. בתקופתו הושלמה הרפורמה במערכת החינוך בעיר, הוכנסו מחשבים לבתי הספר וגני הילדים. נבנו מוסדות חינוך ואחרים שופצו וצוידו. חיפה צעדה בראש מקבלי תעודות הבגרות והובילה בראש הטבלה עם למעלה מ – 70% זכאים לבגרות מקרב מסיימי כיתות י"ב.
בתחום התרבות השקיע משאבים רבים בבנייתם של מרכזים קהילתיים ומועדוני גמלאים ונוער בכל רחבי העיר. פיתח מופעי חוצות וחגיגות קיץ יזם את "עיר הנוער" ואירועים נוספים. בצד פעילות תרבותית ענפה ומגוונת במרכזים הקהילתיים השונים.
יזם את "פסטיבל-הסרטים", "פסטיבל הצגות ילדים", ארכיפרחיטורה בפורים. הפך את הרחוב המרכזי בואדי ניסנאס ואת רחוב נורדאו למדרחוב. לצד הפסטיבלים אותם יזם המשיך את קיומם של מפעלי תרבות ובהם תערוכת הפרחים הבינלאומית ופסטיבל הפולקלור הבינלאומי.
ראש העיר יונה יהב, הביע היום את צערו העמוק על פטירתו של ראש העיר גוראל ואמר כי תושבי חיפה מרכינים היום ראש לזכרו של מי שטביעת אצבעותיו ניכרות בכל רחבי העיר שעשה כה רבות לפיתוחה של העיר ומיצובה באהבה רבה לעיר ותושביה.
ארונו של אריה גוראל ז"ל יוצב מחר בחזית עיריית חיפה בשעה 12:00. בשעה 13:45 – יינשאו הספדים בסיומם יצא מסע ההלוויה
מחזית העיריה דרך חסן שוקרי, שיבת ציון, רחוב המגינים, שדרות בן גוריון, אלנבי, שדרות הגנה עד לחלקת ראשי הערים בבית העלמין הישן של חיפה בחוף הכרמל.
אריה גוראל נולד ב – 20.11.1918 בוורשה שבפולין למשפחה חרדית. בגיל 14 עזב את החדר בו למד, נטש את החיים הדתיים והצטרף ל"שומר הצעיר" בדרך להגשמת חלומו לעלות לארץ ישראל.
בשנת 1935 והוא בן 17 עלה ארצה, והצטרף לקרובי משפחתו בכפר חסידים. כחניך תנועת "הנוער העובד" החל את דרכו בדואר ישראל בחפירת תעלות לרשת הטלפונים.
בשנת 1936 הצטרף להגנה ומילא שורה של תפקידים תחילה כקשר וכשומר ולאחר מכן כמפקד פלוגה בגדוד 22 במהלך הקרבות על שחרור חיפה במלחמת העצמאות.
לאחר קום המדינה חזר למחלקת הרדיו של הדואר ובמשך 10 שנים היה אחראי לשירותי הרדיו בחיפה והצפון. בין השנים 1959 – 1968 היה מהנדס מחוז חיפה והצפון [טלפון רדיו] של הדואר. ב- 1963 הוסמך באנגליה כמהנדס חשמל.
ב - 1968 נבחר למנכ"ל משרד העבודה והרווחה, תפקיד אותו מילא עד נובמבר 1978 עת נבחר לראש עיריית חיפה, תפקיד בו שרת את העיר 15 שנים ברציפות. תחת שרביטו התפתחה העיר, קלטה כ – 70 אלף עולים חדשים וביססה את מעמדה כעיר השלישית בגודלה במדינת ישראל.
גוראל היה מעורב בכל תחומי העשייה בעיר, בהכנת תשתיות לתעשייה ומסחר, פיתוח מקומות עבודה חדשים ומתקדמים הרחבת המרכז לתעשיות מדע [מת"מ] מ – 24000 מ"ר לכ – 100.000 מ"ר הקמת חממות טכנולוגיות,
פיתוח אזור התעשייה בחוצות המפרץ והקמת אזור תעשייה ומסחר חדש – אדמירליטי.
במקביל, שקד על פיתוח תשתיות תחבורה חדישים, הקמת גשרים, מחלפים תת קרקעיים ורשת כבישים בין שכונות העיר, מערכת בקרת רמזורים המווסתת את זרימת התנועה.
יזם וקידם בנייה של שכונות רבות בהן [רמת אלמוגי, רמת בגין, רמת אלון ורמת אשכול] ברמת תכנון אורבני גבוהה על רכס הכרמל לצד שיפור המבנה הפיזי של השכונות הוותיקות של העיר במסגרת פרויקט שיקום שכונות.
השקיע רבות בפיתוח התשתית התיירותית בעיר. דאג לפיתוח חופי הים ורכס הכרמל באמצעות טיילות ברחוב יפה נוף ובחופים המוכרזים. פיתח את חופי הרחצה והשירותים הניתנים בהם, בין היתר באמצעות הקמת אמפיתיאטרון לכ -13 אלף צופים לקיום אירועי תרבות.
קשר קשרים אמיצים עם מפקדי הצי השישי והפך את חיפה לנמל הבית של הצי השישי במזרח התיכון ובכך סייע רבות לענפי המסחר והתיירות בעיר.
במקביל לפיתוח הפיזי והאורבני, השקיע מאמצים ומשאבים רבים בפיתוח מערכת החינוך והתרבות של העיר. בתקופתו הושלמה הרפורמה במערכת החינוך בעיר, הוכנסו מחשבים לבתי הספר וגני הילדים. נבנו מוסדות חינוך ואחרים שופצו וצוידו. חיפה צעדה בראש מקבלי תעודות הבגרות והובילה בראש הטבלה עם למעלה מ – 70% זכאים לבגרות מקרב מסיימי כיתות י"ב.
בתחום התרבות השקיע משאבים רבים בבנייתם של מרכזים קהילתיים ומועדוני גמלאים ונוער בכל רחבי העיר. פיתח מופעי חוצות וחגיגות קיץ יזם את "עיר הנוער" ואירועים נוספים. בצד פעילות תרבותית ענפה ומגוונת במרכזים הקהילתיים השונים.
יזם את "פסטיבל-הסרטים", "פסטיבל הצגות ילדים", ארכיפרחיטורה בפורים. הפך את הרחוב המרכזי בואדי ניסנאס ואת רחוב נורדאו למדרחוב. לצד הפסטיבלים אותם יזם המשיך את קיומם של מפעלי תרבות ובהם תערוכת הפרחים הבינלאומית ופסטיבל הפולקלור הבינלאומי.
ראש העיר יונה יהב, הביע היום את צערו העמוק על פטירתו של ראש העיר גוראל ואמר כי תושבי חיפה מרכינים היום ראש לזכרו של מי שטביעת אצבעותיו ניכרות בכל רחבי העיר שעשה כה רבות לפיתוחה של העיר ומיצובה באהבה רבה לעיר ותושביה.
ארונו של אריה גוראל ז"ל יוצב מחר בחזית עיריית חיפה בשעה 12:00. בשעה 13:45 – יינשאו הספדים בסיומם יצא מסע ההלוויה
מחזית העיריה דרך חסן שוקרי, שיבת ציון, רחוב המגינים, שדרות בן גוריון, אלנבי, שדרות הגנה עד לחלקת ראשי הערים בבית העלמין הישן של חיפה בחוף הכרמל.