אתמול ביטל בג\"צ את המינוי של אהוד יתום, האיש ששרון היה מעוניין בו לתפקיד ראש מטה המלחמה בטרור.

לפני שבע עשרה שנה היה יתום מעורב בפרשת קו 300. פרשה זו התרחשה באפריל 84\': ארבעה מחבלים השתלטו על אוטובוס בקו 300, רצחו את החיילת אורית פורטוגז, והחזיקו בנוסעי האוטובוס כבני ערובה. כוח צה\"ל פרץ אל האוטובוס, וחילץ את נוסעי האוטובוס. במהלך הפריצה נהרגו שני מחבלים, ושניים נותרו חיים. מאוחר יותר הם חוסלו ע\"י יתום, לפי הוראת ראש השב\"כ דאז.
בג\"צ בפסיקתו לא קיבל את טענותיו של יתום, ולפיהן הפרשה הייתה לפני 17 שנים, וכי חלה עליה התיישנות. יתום טען כי מאחר שהוא שימש מאז בתפקידים בכירים ביצועיים, אין סיבה שעתה הוא יוכרז כמי שאינו מתאים לשמש בתפקיד בכיר. הוא אף הביא את התקדים של יוסי גינוסר,

ששימש יועץ של רה\"מ לשעבר ברק. כשהוגשה אז עתירה נגד מינויו לתפקיד בג\"צ דחה אותה. יתום תהה מה ההבדל בינו לבין מפקדו דאז גינוסר. כתבנו אפי מאיר עיין בפסק הדין, והוא מציין כי לא נמצאה תשובה לשאלה זו. השופטים, לדבריו, ציינו כי אין מקרה גינוסר דומה לזה של יתום, אך לא נימקו את קביעתם זו.

יצוין כי גינוסר מנהל קשרי עסקים עם בכירי הרש\"פ ובין היתר הוא שותף בבעלות על הקזינו ביריחו.
יתום גם הזכיר כי הוא קיבל הבטחה מהיועץ המשפטי לממשלה שפרשת 300 לא תפגע בקידומו בעתיד.

נשיא המדינה דאז חנן את אנשי שירות הביטחון בלא שנערך משפט, והדבר נבע בין היתר מתוך החשש כי אם יובא הנושא למשפט ייחשפו סודות של גילוים עלול לפגוע בביטחון המדינה.
עוד הוסיף יתום כי יש לקחת בחשבון שהצורה שבה פעל הייתה מקובלת אז בשירות הביטחון.
בצאתו מבית המשפט העליון אמר יתום כי בית המשפט העליון מנותק מהעם, וכי פסק הדין שלו מוכיח שלשופטים אין מושג מה קורה בשטח. \"יצאתי באותו יום, לפני 17 שנה, לחלץ בני ערובה ולהילחם במחבלים, וזו התודה שקיבלתי היום מבית המשפט\". לדבריו, הוא נקי מכל רבב. \"לא הכנסתי יד לכיסו של איש\", אמר והוסיף \"כל ימי פעלתי מתוך הקו ומחוצה לו למען בטחון המדינה, וכשליחה\".