שיחות מתוך אזכרת השלושים לרב שפירא

שיעורים ושיחות באזכרת הרב אברהם שפירא זצ"ל:

בהספד אמש בישיבת 'מרכז הרב' אמר ראש ישיבת 'נתיבות ישראל' בבת ים, הרב דוד חי הכהן, כי כפי שהיו שלושה פרנסים טובים לישראל בכניסתם לארץ ישראל, משה אהרן ומרים. שכל אחד מהם החזיק כוח אחר עבור עם ישראל. כן אפשר להמליץ על שלושת הגדולים של 'מרכז הרב', שהם היו שלושת הפרנסים של הדור שהחזיקו במשא הישיבה ובנשיאת דרכו של הרב קוק.

ישיבת 'מרכז הרב' התייחדה מכל הישיבות בדרכה המיוחדת. כאן למדו לראות את פעמי גאולת ישראל, ולהיות שייכים ופועלים עם ריבונו של עולם בבניין עם ישראל וארץ ישראל ומדינת ישראל. דרך זו שהתחילה ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, המשיכה אחר כך על ידי שלושה פרנסים. כשהגעתי למרכז הרב לפני 40 שנה היו שלושה פרנסים בישיבה. הרב צבי יהודה, העמיד את דרך ההשקפה, ולימד את התלמידים להיות שייכים ופועלים עם ריבונו של עולם. הרב ישראלי היה הכתובת לשאלות בהלכה ביום יום. הוא גר כאן בשכונה, ותמיד פנו אליו בשאלות בהלכה, והשיב מתוך ראיה של תורת ארץ ישראל. ורב אברום שפירא זצ"ל, היה אחראי על החלק המרכזי של לימוד התורה, ולימוד הגמרא. הוא היה שקוע בעולמה של תורה, ותלמידים שרצו להתעלות בלימוד ולהתגדל בלימוד, יכלו לדבר אתו. הוא היה מעודד ומטפח כל מה ששייך ללימוד.

כשהיה הרב צבי יהודה חי, הוא נשא את הדרך הגדולה של מרן הרב קוק זצ"ל. כשהוא נפטר, המשיכו במשא זה, הרב ישראלי ורב אברום זצ"ל. ואז ראינו כמה רב אברום חי את דברי הרב קוק ואת דברי הרב צבי יהודה, ושהוא ההמשך הברור של דרך הרב קוק. לאחר שהרב ישראלי נפטר, הרב שפירא נשא לבדו את המשא, הכל היה על כתפיו של אדם אחד.

רב אברום היה כאן בישיבה 25 שנה, ולימד תורה, והמשיך את הדרך הגדולה. היה הפרנס שהחזיק את כל שלושת הדברים שהחזיקו יחד שלושת הפרנסים. אור התורה שהאיר נמצא כאן ולא חלף. ולאחר שהוא התעלה מעמנו, צריכים אנו להתחזק בדבריו של ה' ליהושע 'חזק ואמץ', ונאמר 3 פעמים 'חזק ואמץ', הראשון כנגד משפטי התורה, השני כנגד ארץ ישראל, והשלישי כנגד לימוד התורה והשלישי נותן כוח לכולם. וכברכת העם ליהושע נאחל לבנו הרב יעקב שממשיך בראשות הישיבה, שימשיך במשא הגדול, ויגדיל תורה ויאדירה.

הרב שלמה דיכובסקי, חבר בית הדין הרבני הגדול, אמר כי מורנו ורבנו רב אברום השאיר צוואה מסודרת, למען תמשיך הדרך בה הלך, כפי שקראנו בפרשה שעברה על אברהם אבינו, "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". למרות שהמנהיג איננו, הדרך צריכה להישאר. הישיבה תמשיך להתנהל כפי שהתנהלה בימיו.

הדרך של אברהם אבינו הייתה שלא להצטמצם בקרב תלמידיו, אלא להפיץ את דרך ה' בעולם. רב אברום שלנו, היה לא רק ראש ישיבה, הוא יכל היה לראות עולמו בהנהגת הישיבה בלבד, אבל רב אברום פרס את כנפיו במקומות נוספים. הוא היה דיין בבית הדין בירושלים ובבית הדין הגדול. פרס את כנפיו כמנהיג לעם ישראל. וזה לא קל. להיות גם מנהיג גם דיין, וגם ראש ישיבה. זוהי גדולתו המיוחדת. ובפרט שקולו נשמע ברמה בכל הנושאים, בענייני המדינה,הציבור והדת.

הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת 'מעלה אדומים',אמר על הרב שפירא שהיה דן דין אמת לאמיתו. פוסק כהלכה. והיה כאברהם אבינו שהמליך את ה' בשמים ובארץ. הרב רבינוביץ אמר כי חבל שלא נשמעו לפסק ההלכה הברור של הרב שפירא שלא להשתתף במעשה הגירוש מגוש קטיף. אילו היו נשמעים לו, יתכן והיה נמנע הגירוש. התפלפלו בדבר שהוא הלכה פסוקה. טענו שהוא 'קיצוני', לפסוק על פי ההלכה, זה נקרא 'קיצוני'? אני יכול להעיד שהוא לא היה קיצוני, כשהתלבטו אם לפנות לבג"ץ, הוא אמר תפנו, הוא לימד עליהם זכות שגם להם יש ערכים.

לפסוק דברים ברורים, להמליך את ה' בשמים ובארץ. זה היה מפעלו הגדול והמפואר של רבינו הגדול. זה מה שנקרא 'אמת'. הרב שפירא במבנה גופו היה קטן. אבל כאשר הוא הצהיר על אלקי אמת, כשהוא פסק שיש רק מפקד אחד לעם ישראל בכל הדורות, שהוא המליך את ה' גם על הארץ, היה גובהו כגובה הארזים ועוצמתו כחוסן עולמים. אין ספק שפסיקה זו תהדהד דורות רבים. דורות רבים חיכינו להגשמת חלום 'שיבת ציון', וה' זיכנו, ועולם התורה שגשג ופרח, ומימות התלמוד לא היו כל כך לומדי תורה בישראל כמו שיש היום, וקיבוץ גלויות - לא היה כמותו. אבל חסרים אנשי אמת, והנה זכינו ללכת לאורו של כהן ומורה. מפני הרעה נאסף הצדיק. מי יוכל להעלות את כל לימוד התורה לדרגה כזו של אלקי אמת. אנו זקוקים ללומדי תורה, שיודעים להוציא את הדין לאמיתו. כשתצא האמת לאור, יראו הכל מי היה כהן צדק שהעמיד דברים על בורים ואמיתתם. מי הוא זה שקבע לדורות הבאים שיש בישראל אלקי אמת. ויה"ר שנזכה לראות במלכותו יתברך בשמים ובארץ.

שיחות מתוך אזכרת השלושים לרב שפירא

ביום ראשון בערב נערכה אזכרת השלושים לרב אברהם שפירא זצ"ל שהלך לעולמו בחג הסוכות. השיחות באדיבות אתר ישיבת בית אל.