בית המשפט המחוזי בחיפה, גזר תשע שנות מאסר, על אסף (חוסאם) בן דוד (סואפטמה), בן למשפחה מהכפר טובאס בשומרון, לאחר שהורשע בקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה - ועבירה של מגע עם סוכן חוץ (אחיו) פעיל הג'יהאד האיסלאמי.
אסף הוא בן למשפחה מהכפר טובאס בשומרון, ובתחילת שנות התשעים השליך מאחורי גוו את חייו הקודמים. הוא עבר להתגורר בישראל, התגייר, שינה את שמו לאסף בן דוד, קיבל אזרחות ישראלית, נשא לאשה יהודיה אזרחית ישראל ומנישואין אלו נולדו לזוג ארבעה ילדים קטינים. הנאשם דובר עברית רהוטה, כמו הייתה זו שפת אמו, פרנס את משפחתו בכבוד לאורך השנים ולא הסתבך מעולם עם רשויות החוק.
בסוף שנת 2006 ביקר אסף את בני משפחתו בטובאס. במהלך הביקור נוצר קשר בינו לבין אחד מאחיו בשם צלאח, שהיה מבוקש על ידי כוחות הבטחון, בהיותו פעיל באירגון הג'האד האיסלמי. במפגש בין השניים, הוסכם כי הנאשם יעזור לצלאח. בעקבות המפגש, שלח צלאח לנאשם מכתב בו ביקש מהנאשם כי ירכוש עבורו כמות גדולה של חומצה חנקתית, המשמשת כמרכיב בהכנת חומרי נפץ. למכתב צורף כרטיס סים שהיה אמור לשמש את השניים כערוץ תקשורת סודי. אלו נמצאו ברשותו של הנאשם בעת מעצרו.
צלאח נהרג ביום 20.12.06 בחילופי אש עם צה"ל. הנאשם ביקר בבית האבלים שהוקם בבית הוריו בטובאס, לאחר מכן נסע לבקר אח נוסף שלו, הכלוא בישראל בשל עבירות בטחוניות. בהמשך, סר הנאשם לבית הדין השרעי בחיפה והתאסלם, וכבר בשעות הלילה באותו יום נעצר. בעת מעצרו נמצאו ברשותו של הנאשם תמונות של אחיו צלאח, צוואתו של צלאח, עלון וכרוזים של הג'האד האיסלמי.
שופטי ההרכב ציינו כי: "המקרה שבפנינו הוא אכן יוצא דופן בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם. דווקא אזרחותו הישראלית של הנאשם והשתלבותו המלאה לאורך השנים בחברה הישראלית מטה את הכף לחומרה. שיתוף פעולה של אזרח ישראלי עם ארגוני טרור, בבחינת אוייב מבית, הוא מהתופעות החמורות והבזויות ביותר. אין לדעת כיצד היה מתפתח הקשר בין הנאשם לבין אחיו צלאח, אילולא פעילותן של זרועות הבטחון שעצרו את הנאשם כבר בשלב מיקדמי. הנאשם הוזהר על ידי השב"כ שלא לעמוד בקשר עם אחיו צלאח, אך התעלם מהאזהרה, ובינו לבין אחיו נוצר קשר עם פוטנציאל של סכנה ממשית לבטחון המדינה ותושביה. הנאשם "שיחק באש" כפי שעולה מהמכתב שנמצא ברשותו, ועליו לשלם את המחיר על כך".
מנגד,ציין ההרכב, כי לא ניתן להתעלם מהעובדות המיוחדות של הפרשה, כפי שתוארו בהרחבה בהכרעת הדין. אחרי שנים של נתק בינו לבין אחיו צלאח, ביקש הנאשם את קרבתו של האח וביקש למצוא מסילות לליבו, תוך שהוא מוטרד ממצבם הכלכלי הקשה של בני משפחתו בשטחים. הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי משך שנים, מבלי שנסתבך בפלילים, וכפי שציינה ההגנה, פרסום הפרשה בתקשורת, גרם סבל לבני משפחתו של הנאשם ואף הביא לקרע בתוך המשפחה.
עוד לכף הקולא ציין הרכב השופטים כי במהלך התקופה של כחודשיים לאחר המפגש בינו לבין צלאח, ובמהלך התקופה של שבוע עד עשרה ימים מאז קבלת המכתב וכרטיס הסים מצלאח, הנאשם לא נקט בכל פעולה כדי להוציא לפועל את מה שנתבקש ממנו. דהיינו, עד למעצרו, מעשיו של הנאשם נותרו בשלב של הסכמה פסיבית לבקשתו של צלאח, ללא צעד נוסף למימוש הסיוע.