האספה הכללית השלושים וארבע של אונסקו המתקיימת בימים אלו בפריז הכירה באליעזר בן-יהודה כאישיות הראויה להוקרה בין-לאומית ולהנצחה בזכות פעולותיו להחייאת הלשון העברית בדיבור.



האקדמיה ללשון העברית והוועד הישראלי לאונסקו הציגו את מועמדותו של בן-יהודה להיכלל במפעל של אונסקו להנצחה של אישים שהרימו תרומה מיוחדת במינה לתרבות לחברה ולמדע במלאות מאה וחמישים שנים להולדתו של בן-יהודה (תרי"ח/1858 – תרפ"ג/1922).



אליעזר בן יהודה היה ראש וראשון למחיי הלשון העברית וחוקר העברית. הוא חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל העברית. בן-יהודה פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול לעברית לתקופותיה, שהמשכו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.



ההצלחה חסרת התקדים של החייאת העברית, שנקשרה יותר מכול בשמו של אליעזר בן-יהודה, הוצגה בהצעה שהוגשה לאונסקו גם על רקע פעילות הארגון היום בנושא שימור לשונות אתניות-לאומית הנתונות בסכנת הכחדה.



ההצעה הוכנה באקדמיה ללשון העברית והוגשה באמצעות הוועד הישראלי לאונסקו.



בשנת תשס"ח – שנת השישים למדינה והשנה המאה וחמישים להולדת בן יהודה – פועלת האקדמיה ללשון העברית בשיתוף משרד החינוך וגופים אחרים בסימן ק"ן לבן-יהודה – כן לעברית כדי להבטיח את הישגי העברית ולבסס את מעמדה.