"אני שלם עם עצמי ביחס להכנות של פיקוד העורף למלחמה שחווינו, כמו עם העשייה של הפיקוד בזמן המלחמה. וזאת מבלי להתכחש לעובדה שנחשפו ליקויים פנים ארגון, בין זרועיים ובין ארגוניים. יחד עם זאת, מיותר לציין כי כל מה שנעשה בשלב ההכנות ובשלב הביצוע, נעשה מתוך כוונות טהורות של דאגה אמיתית וטהורה לביטחונם ושלומם של אזרחי מדינת ישראל", אמר אלוף פיקוד העורף, יצחק (ג'רי) גרשון בעדותו וועדת וינוגרד.



גרשון מסביר "התודעה באשר לפעילות בעורף הישראלי בתקופת הלחימה, נשענת כפי שאמרתי על בקיאות נמוכה של הציבור, כמו גם של ההנהגה במדינה באשר למבנה הארגוני והחוקי של השחקנים בזירה העורפית. ועל מידע מתווך ומגמתי שהועבר לאזרחי ישראל בשבועיים האחרונים ללחימה ולאחריה. אני אישית מוצא חובה נעימה לסייע לוועדה בבואה לבחון את ההיערכות ואת המענה בעורף לפני המלחמה ובמהלכה, מתוך תקווה אמיתית שהדבר יסייע למסירת שינוי מתבקש ברמה הלאומית, כפי שחזרתי וטענתי מעל כל במה בשנה וחצי האחרונות".



"העורף הישראלי, מבחינת הרשויות והארגונים ותחומי הסמכות והאחריות, מצוי במצב בעייתי ביותר. וככל שעבר הזמן, התשתית החוקית והמשפטית שעליה נשענים כל הגופים, היא תשתית מיושנת, אנכרוניסטית, אפשר להגיד אולי מנדטורית, שאין בה כדי לתאר באופן מסודר את מה שצריך להיות. לא את מה שחשבו שצריך להיות. יש בה דברים חיוביים ויש בה דברים פחות חיוביים".

גרשון מספר לחברי הועדה על התנהלותו של הרמטכ"ל מול התושבים שישבו במקלטים, "אנחנו מגיעים באותו ערב להערכת מצב, כמו כל יום אצל הרמטכ"ל. בהערכת המצב הזאת, אומר סגן הרמטכ"ל: אני מקווה שאנחנו לא מתכוונים להתחיל פה לעסוק בחלוקת מזון. אני הבנתי שבכלל, מה אתה עוסק בעניין הזה. ברור שביום ראשון שלאחר מכן, אני כבר מגייס מאות חיילים ומפנה רק לנושא הזה של חלוקת מזון. הפעם כבר לא אישורים ולא שום דבר, אני פשוט מבין, שבמקום שאין איש – היה איש. ופיקוד העורף עושה את זה ועושה את זה – אתם תראו את המסמכים, זה פשוט מדהים לראות מה אנשי פיקוד העורף עשו שם".

חבר הועדה, פרופ' יחזקאל דרור שואל את גרשון: ועשית את זה ביוזמתך, בניגוד לדעת הרמטכ"ל אילו היו שואלים אותו.

"עשיתי את זה ביוזמתי, עשיתי את זה בניגוד לתפישה של הרמטכ"ל שהוא צריך להתעסק בתחומים שקשורים בחוק התגוננות אזרחית ובנקודת הארגון של אג"ת, לפי דעתי די בצדק, מכיוון שרשות מקומית בנויה לתפקד גם במצב חרום. בעיריית נהרייה לדוגמא".

"בעיריית נהרייה יש 640 עובדים, כאשר הגעתי לעיריית נהרייה, אני חושב שביום העשירי למלחמה, או ה-11, אינני זוכר במדויק, אני ראיתי ראש עיר ממוטט, עומד על הרגליים, אבל ממוטט. והבנתי שזה נובע מזה שיש לו 40 עובדים מתוך 640 ושאנשים לקחו את הרכב של העירייה והלכו משם".