במדינות אסייתיות רבות נולדים יותר בנים מבנות, פרוש הדבר הוא שעלול להיגרם לחץ חברתי בארצות הללו, כך נמסר מהאו"ם.
ההעדפה הויאטנמית לבנים מובילה את חוסר האיזון בין המינים באסיה כולה. כבר ניתן לראות השלכות גם בסין ובהודו. דו"ח של האו"ם מציין כי הטרנד עלול להוביל לחוסר נוחות בין המינים במדינות אילו ולהיגרר לכלל העולם. ויאטנם נמצאת כיום במקום שבו הייתה סין לפני עשור- על כל 110 בנים שנולדים, נולדות רק 100 בנות. במדינות אילו בוחרים ההורים את מין הילוד עם הטכנולוגיה החדשה, ובמקרים רבים מבצעים הפלות, המותרות על פי חוק, על מנת שלא ללדת עובר ממין שאינו רצוי.
דו"ח של המחלקה לאוכלוסיה באו"ם קובע כי השיעור הרצוי בין לידת בנים לבנות הוא- 105 בנים על כל 100 בנות. "התוצאות כבר קורות במדינות שכנות כמו סין, דרום קוריאה וטייוואן. הם נאלצים לייבא כלות", אמר טרן טי ואן, עוזר לנציג המדינתי של המחלקה לאוכלוסיה באו"ם בהאנוי, הוא מוסיף ואומר שרבות מן הכלות בארצות אילו מגיעות מוויאטנם. "אני לא יודע מהיכן יוכלו בוויאטנם לייבא כלות, אם הם ייקלעו למצב כזה בעוד 10 או 15 שנים".
הדו"ח, שבחן את המצב בסין, הודו, ויאטנם ונפאל, מזהיר כי התערבות בחוקי הטבע עלול לגרום לעלייה באלימות כלפי הנשים ומתח חברתי. הדו"ח חוזה חתונות לוחצות שייגרמו לאנשים העניים ביותר להישאר רווקים.
מאז 1980 ניכרת בעייתיות בענייני מין הילוד באסיה, לאחר שלו שיפורים טכנולוגיים בידיעת מין העובר בשלבים מוקדמים של ההיריון. למרות שישנם אזורים רבים בהם על פי חוק אסור לרופא לגלות לאישה את מין העובר, רבות מן הנשים מגלות ובוחרות להפיל כאשר מדובר בבנות. "הבחנתי בכך שיש יותר ויותר בנים מאשר בנות", אמרה טרונג טי מי הא, אחות בבית החולים ליולדות בהאנוי. "רוב הנשים מאוד שמחות כאשר נולד להן בן, בעוד שרבות מאוכזבות כאשר בת נולדת".
בסין, בשנת 2005, היה מדובר על יותר מ-120 בנים על כל 100 לידות של בנות. בהודו, בשנת 2001, היה מדובר על 108 בנים על כל 100 בנות. בפרובינציות מדובר על הבדלים הרבה יותר גבוהים, בהודו: 120 לכל 100 בנות, ובסין 131 לכל 100 בנות.
הדיווחים על מיתות בנות במקומות אילו גבוה בהרבה ממוות של בנים. לרוב מדובר על תקופה קצרה יותר של הנקה, פחות טיפול רפואי וחיסונים, ואפילו מנות מזון קטנות יותר משל הבנים במשפחה.
ההערכה היא כי היה מחסור של 163 מיליון נקבות בכל אסיה בשנת 2005 לעומת השיעור המקובל באוכלוסיות שאר העולם. על פי הדיווח קיים חשש שהאיזון יופר גם במקומות כמו: נפאל, פקיסטן ובנגלדש ולכן יש צורך להשגיח על האוכלוסיות שם.
דו"ח יוניס"ף משנה שעברה דיווח שבכל יום בהודו ישנן 7,000 שנות פחות מהשיעור המקובל בעולם.
"מאוד קשה לתאר מה תהיה ההשפעה של הבנות החסרות הללו בעוד 20 שנים", אמר קריסטוף גואילמוטו, מחבר הדו"ח שהוצג השבוע בכנס בריאות בהודו. "שום חברה אנושית שאנחנו מכירים ניצבה בפני בעיה דומה בעבר".
הסיבות לכך שישנה העדפה לבנים הן מסובכות מאוד וטמונות בהיסטוריה של אסיה כולה. בארצות רבות הבנים הם אילו שמקבלים את המורשת, נושאים את שם המשפחתי, ודואגים להורים בימי זקנתם. בעוד הנשים עוזבות על מנת לגור עם הורי הבעל.
מדינות כמו סין, שבן מותר ללדת רק ילד אחד על פי החוק, או כמו וויאטנם, בהם מותר רק שני ילדים, מחזקים את רצון ההורים ללדת בנים שימשיכו את המשפחה, ובכך מחזקים את הפלת הבנות.
הדו"ח קורא להגברת המודעות הציבורית, יותר התערבות ממשלתית וצעדים לחיזוק מעמד האישה בחברה והגברת השוויון.
ההעדפה הויאטנמית לבנים מובילה את חוסר האיזון בין המינים באסיה כולה. כבר ניתן לראות השלכות גם בסין ובהודו. דו"ח של האו"ם מציין כי הטרנד עלול להוביל לחוסר נוחות בין המינים במדינות אילו ולהיגרר לכלל העולם. ויאטנם נמצאת כיום במקום שבו הייתה סין לפני עשור- על כל 110 בנים שנולדים, נולדות רק 100 בנות. במדינות אילו בוחרים ההורים את מין הילוד עם הטכנולוגיה החדשה, ובמקרים רבים מבצעים הפלות, המותרות על פי חוק, על מנת שלא ללדת עובר ממין שאינו רצוי.
דו"ח של המחלקה לאוכלוסיה באו"ם קובע כי השיעור הרצוי בין לידת בנים לבנות הוא- 105 בנים על כל 100 בנות. "התוצאות כבר קורות במדינות שכנות כמו סין, דרום קוריאה וטייוואן. הם נאלצים לייבא כלות", אמר טרן טי ואן, עוזר לנציג המדינתי של המחלקה לאוכלוסיה באו"ם בהאנוי, הוא מוסיף ואומר שרבות מן הכלות בארצות אילו מגיעות מוויאטנם. "אני לא יודע מהיכן יוכלו בוויאטנם לייבא כלות, אם הם ייקלעו למצב כזה בעוד 10 או 15 שנים".
הדו"ח, שבחן את המצב בסין, הודו, ויאטנם ונפאל, מזהיר כי התערבות בחוקי הטבע עלול לגרום לעלייה באלימות כלפי הנשים ומתח חברתי. הדו"ח חוזה חתונות לוחצות שייגרמו לאנשים העניים ביותר להישאר רווקים.
מאז 1980 ניכרת בעייתיות בענייני מין הילוד באסיה, לאחר שלו שיפורים טכנולוגיים בידיעת מין העובר בשלבים מוקדמים של ההיריון. למרות שישנם אזורים רבים בהם על פי חוק אסור לרופא לגלות לאישה את מין העובר, רבות מן הנשים מגלות ובוחרות להפיל כאשר מדובר בבנות. "הבחנתי בכך שיש יותר ויותר בנים מאשר בנות", אמרה טרונג טי מי הא, אחות בבית החולים ליולדות בהאנוי. "רוב הנשים מאוד שמחות כאשר נולד להן בן, בעוד שרבות מאוכזבות כאשר בת נולדת".
בסין, בשנת 2005, היה מדובר על יותר מ-120 בנים על כל 100 לידות של בנות. בהודו, בשנת 2001, היה מדובר על 108 בנים על כל 100 בנות. בפרובינציות מדובר על הבדלים הרבה יותר גבוהים, בהודו: 120 לכל 100 בנות, ובסין 131 לכל 100 בנות.
הדיווחים על מיתות בנות במקומות אילו גבוה בהרבה ממוות של בנים. לרוב מדובר על תקופה קצרה יותר של הנקה, פחות טיפול רפואי וחיסונים, ואפילו מנות מזון קטנות יותר משל הבנים במשפחה.
ההערכה היא כי היה מחסור של 163 מיליון נקבות בכל אסיה בשנת 2005 לעומת השיעור המקובל באוכלוסיות שאר העולם. על פי הדיווח קיים חשש שהאיזון יופר גם במקומות כמו: נפאל, פקיסטן ובנגלדש ולכן יש צורך להשגיח על האוכלוסיות שם.
דו"ח יוניס"ף משנה שעברה דיווח שבכל יום בהודו ישנן 7,000 שנות פחות מהשיעור המקובל בעולם.
"מאוד קשה לתאר מה תהיה ההשפעה של הבנות החסרות הללו בעוד 20 שנים", אמר קריסטוף גואילמוטו, מחבר הדו"ח שהוצג השבוע בכנס בריאות בהודו. "שום חברה אנושית שאנחנו מכירים ניצבה בפני בעיה דומה בעבר".
הסיבות לכך שישנה העדפה לבנים הן מסובכות מאוד וטמונות בהיסטוריה של אסיה כולה. בארצות רבות הבנים הם אילו שמקבלים את המורשת, נושאים את שם המשפחתי, ודואגים להורים בימי זקנתם. בעוד הנשים עוזבות על מנת לגור עם הורי הבעל.
מדינות כמו סין, שבן מותר ללדת רק ילד אחד על פי החוק, או כמו וויאטנם, בהם מותר רק שני ילדים, מחזקים את רצון ההורים ללדת בנים שימשיכו את המשפחה, ובכך מחזקים את הפלת הבנות.
הדו"ח קורא להגברת המודעות הציבורית, יותר התערבות ממשלתית וצעדים לחיזוק מעמד האישה בחברה והגברת השוויון.