בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע הבוקר את יעקב רבינוביץ' ודוד מורגנשטרן, שהואשמו בהונאת ענק של הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית, מדינת ישראל וקק"ל, בשורה ארוכה של עבירות מרמה וזיוף.
מדובר בפרשת הונאה רחבת היקף שזכתה בשעתו לתהודה תקשורתית. החקירה שנפתחה בשנת 2000 נוהלה על ידי יאח"ה ולוותה על ידי פרקליטות מחוז י-ם. מדובר בחקירה מורכבת וסבוכה שכללה חקירות הן בארץ והן בחו"ל, ושבסופה הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום.
שני הנאשמים, שהנם אנשי עסקים בתחום הנדל"ן, הציגו מצג כוזב לפיו כרתו בשנת 2000 שלושה חוזים עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית ועם מי שעמד בראשה בתקופה הנ"ל ,הפטריארך היווני קריבליס דיאודורוס, כאשר הם משמשים,כביכול, זרועה הארוכה של קק"ל ומדינת ישראל. מטרת החוזה הייתה להחכיר לחברה שבבעלותם קרקעות באזור ירושלים ובבית שמש (בירושלים מאות דונמים ובבית שמש אלפי דונמים), במקומות אסטרטגיים במיוחד (לרבות שכונות רחביה וטלביה בירושלים; מתחם הרכבת בירושלים ועוד), שבהם חכירת המדינה עמדה לפוג בעוד עשרות שנים. לפי החוזה הכוזב עמדו קרקעות אלו לעבור לידם בעתיד כאשר יפוג החוזה עם המדינה.
כעולה מהכרעת הדין, הנאשמים לא כרתו בפועל את החוזים הנ"ל, אלא זייפו מסמכים לפיהם כביכול נכרתו אותם חוזים. כדי ליצור את המצג הכוזב בדבר השתתפות הפטריארך במעמד ההתקשרויות החוזיות, ניצלו הנאשמים את מצבו הבריאותי הרעוע של הפטריארך והציגו מצג לפיו במפגש שקיימו עם הפטריארך נחתמו כל אותם חוזים, בעוד שלמעשה מדובר היה במפגש נימוסין שבו לא נחתם כל חוזה.
במסגרת "השליחות" שלהם בשם קק"ל והמדינה קיבלו הנאשמים, יחד עם אדם נוסף שברח מן הארץ, סכום של 20 מליון דולר, שאותו שלשלו לכיסיהם. חלק מהכספים הועברו לחשבונות בחו"ל, והוקפאו לבקשת המדינה.
מדובר בפרשת הונאה רחבת היקף שזכתה בשעתו לתהודה תקשורתית. החקירה שנפתחה בשנת 2000 נוהלה על ידי יאח"ה ולוותה על ידי פרקליטות מחוז י-ם. מדובר בחקירה מורכבת וסבוכה שכללה חקירות הן בארץ והן בחו"ל, ושבסופה הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום.
שני הנאשמים, שהנם אנשי עסקים בתחום הנדל"ן, הציגו מצג כוזב לפיו כרתו בשנת 2000 שלושה חוזים עם הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית ועם מי שעמד בראשה בתקופה הנ"ל ,הפטריארך היווני קריבליס דיאודורוס, כאשר הם משמשים,כביכול, זרועה הארוכה של קק"ל ומדינת ישראל. מטרת החוזה הייתה להחכיר לחברה שבבעלותם קרקעות באזור ירושלים ובבית שמש (בירושלים מאות דונמים ובבית שמש אלפי דונמים), במקומות אסטרטגיים במיוחד (לרבות שכונות רחביה וטלביה בירושלים; מתחם הרכבת בירושלים ועוד), שבהם חכירת המדינה עמדה לפוג בעוד עשרות שנים. לפי החוזה הכוזב עמדו קרקעות אלו לעבור לידם בעתיד כאשר יפוג החוזה עם המדינה.
כעולה מהכרעת הדין, הנאשמים לא כרתו בפועל את החוזים הנ"ל, אלא זייפו מסמכים לפיהם כביכול נכרתו אותם חוזים. כדי ליצור את המצג הכוזב בדבר השתתפות הפטריארך במעמד ההתקשרויות החוזיות, ניצלו הנאשמים את מצבו הבריאותי הרעוע של הפטריארך והציגו מצג לפיו במפגש שקיימו עם הפטריארך נחתמו כל אותם חוזים, בעוד שלמעשה מדובר היה במפגש נימוסין שבו לא נחתם כל חוזה.
במסגרת "השליחות" שלהם בשם קק"ל והמדינה קיבלו הנאשמים, יחד עם אדם נוסף שברח מן הארץ, סכום של 20 מליון דולר, שאותו שלשלו לכיסיהם. חלק מהכספים הועברו לחשבונות בחו"ל, והוקפאו לבקשת המדינה.