לאור הפערים הגדולים בין המעמדות בישראל ניסו חברי הכנסת ופעילים של ארגונים חברתיים למצוא פתרונות לצמצום העוני. לא כולם בטוחים, כי נושא חברתי צריך להפתר רק ברמת השאיפות של מפלגות המתמודדות לכנסת.
בעוד הכלכלה הישראלית משגשגת וישראל תופסת מקום מכובד ברשימה של מדינות בעלות פוטנציאל צמיחה הפערים החברתיים בין המעמדות מתרחבים. כולם מודעים היטב לפערי שכר אדירים בין הפועל הפשוט למנכ"ל החברה וכך לאט לאט ישראל הופכת למדינה שיש בה שכבת אליטה קטנה המרכזת בידיה הון עצום. מול אנשי עסקים בעלי הון מופלג ומנהלים בכירים של חברות ענקיות ניצבת שכבה גדולה של שאר פשוטי העם. חלקם כבר נמצאים עמוק מתחת לקו העוני. במסגרת כנס שדרות לחברה ניסו חברי הכנסת ונציגים של ארגונים חברתיים למצוא את הנוסחא לתיקון הקוטביות הכלכלית בעם.
חבר הכנסת אבישי ברוורמן ממפלגת העבודה סבור כי "המאבק הוא על תקציב. אם לא נפעל היום לשנות את סדרי העדיפויות כשיש עודפים בתקציב, אז תהיה בעיה רצינית בשנים הקשות. אך מעבר על חשיבה על תקציב המדינה צריכה גם לראות משני הצדדים את צפון הארץ ודרומה". ח"כ אליהו גבאי מאחוד לאומי-מפד"ל חושב שהפתרון הראשוני לבעיית צמצום העוני זה הגדלת תקציב החינוך. "חייבים להוסיף תקציבים לעיירות הפיתוח", אומר ח"כ גבאי "המועצות העשירות מוסיפות בעצמן תקציבים לחינוך. מי שנשאר מאחורה זה עיירות הפיתוח שלא מצליחות להשקיע בפרויקטים חינוכיים".
חברי הכנסת סבורים כי הדרך נוספת לפתרון המצב הקיים הוא להשקיע בפיתוח התעשייה. "אם לא נשדרג את התעשייה" אומר חבר הכנסת ברוורמן, "אז המדינה תהיה מורכבת משתי שכבות. שכבה אחת של עשירים מופלגים ולצידם חוטבי עצים ושואבי מים". חבר הכנסת גבאי רואה את הפתרון בשיפור מעמדם של עיירות הפיתוח על ידי חלוקת משאבים צודקת. "לא ייתכן שיש עיירות פיתוח חלשות ויש לצידם אזורי תעשייה ענקיים שלא משתפים את השכנים להכנסות מארנונה. כך לדוגמא המצב באור עקיבה וקיסריה. בקיסריה ישנם 3000 דונם לתעשייה שמכניסה עשרות מיליונים ליישוב וגובה המיסים שם פחות מאשר באור עקיבא עם סך הכל 240 דונם לתעשייה. זה עוול שמדינת ישראל צריכה לתקן אותו" אומר חבר הכנסת גבאי מאחוד לאומי-מפד"ל.
העובדה הבולטת בכנס הייתה הרצון של חברי הכנסת ונציגי ארגונים חברתיים לתקן, כל אחד בדרכו, את האי-שוויון רק במישור הפוליטי. אך רבים בקהל הנוכחים דווקא היו סבורים שסוגיית צמצום הפערים החברתיים לא חייבת להופיע רק במצע בחירות של מפלגה זו או אחרת. בקריאות הביניים האזרחים ניסו לשכנע את חברי הכנסת שאם מפלגה כלשהי חורטת על דגלה את הנושא החברתי יהיו בציבור רבים שאמנם מזדהים עם השאיפה לצמצום העוני, אך חולקים בנושאים הפוליטיים של אותה המפלגה. "אנשי ימין לא יצביעו למפלגת העבודה וזאת למרות שגם הם רואים את המצב החמור בטיפול של המדינה בעוני", אמר אחד הנוכחים.
אלי אדר היה אחד מבין הרבים שישבו באולם הדיונים. בתום המושב אלי יצא נסער מן האולם ואמר שעכשיו הוא מבין למה העוני בישראל רק גודל. "פקידי משרד הרווחה לא מבינים" אומר אלי אדר, "שטיפול בעוני הוא לא ברמת החמלה והצדק. זה נושא של "כדאי". הפקידים צריכים להבין שאם מנצלים את הפוטנציאל המלא של כל אחד, אז התוצר הגולמי לנפש עולה. אם הבן אדם עם פוטנציאל שלו היה מסוגל להיות עובד היי טק, אך בגלל חוסר ההשקעה של המדינה בו הוא עובד כפיים, אז המדינה הפסידה. החברה הישראלית הפסידה".