הסופר דוד גרוסמן קיבל הערב את פרס א.מ.ת. כשעלה לבמה נשאר גרוסמן במקומו ולא ניגש ללחוץ את יד ראש הממשלה, אהוד אולמרט.
ראש הממשלה אמר באירוע "מקבלי הפרס מהווים נציגות מגוונת של האיכות העמוקה יותר, רבת הפנים והכישרונות, של החברה הישראלית. הם מייצגים את המצויינות שנמצאת בתחרות מתמדת עם הבינוניות, ההתלהמות, הריקנות והשטחיות שמאיימים כל העת על אווירת חיינו בארץ הזו".
עוד אמר אולמרט "הממשלה, שיש לי הכבוד לעמוד בראשה, צריכה להגדיר כללי משחק אחרים שיתנו סיכוי למצויינות ולאיכות שזוכי פרס א.מ.ת. מייצגים עבור כולנו".
הסופר דוד גרוסמן, ששכל את בנו במלחמה, תקף בעצרת לפני כשנה בתל אביב את הממשלה, "אחד הדברים הקשים שחידדה המלחמה האחרונה הוא התחושה שבימים האלה אין מלך בישראל. שההנהגה שלנו חלולה, ההנהגה הצבאית והמדינית שלנו חלולה. אני אפילו לא מדבר כעת על המחדלים הגלויים לעין של ניהול המלחמה, של הפקרת העורף, גם לא על השחיתויות הגדולות והקטנות, אני מדבר על כך שהאנשים המנהיגים את ישראל כיום אינם מסוגלים לחבר את הישראלים אל זהותם, ובוודאי שלא אל החלקים הבריאים והמחיים והמפרים של הזהות הזאת. לאותם חלקי זהות וזיכרון וערכים מכוננים, שייתנו לנו תקווה וכוח. שיהוו נוגדנים להחלשות של הערבות ההדדית, של הזיקה לארץ, שיעניקו משמעות כלשהי למאבק הקיום המתיש והמייאש", אמר אז.
"מתי הייתה הפעם האחרונה שראש הממשלה הגה או עשה מהלך שיש בכוחו לפתוח לישראלים אופק אחד חדש, עתיד טוב יותר? מתי הוא יזם מהלך חברתי או תרבותי או ערכי? ולא רק הגיב, הגיב בתזזיתיות, למהלכים שכפו עליו אחרים? אדוני ראש הממשלה, אני לא אומר את הדברים האלה מתוך רגשות של זעם או נקם. חיכיתי די כדי שלא להגיב מתוך דחף של רגע. אתה לא תוכל לפטור את דברי הערב בכך שאין אדם נתפס בשעת צערו. ודאי שאני שרוי בצער, אבל יותר משאני כועס - כואב לי. כואבת לי הארץ הזאת ומה שאתה וחבריך מעוללים לה".