כחלק מסדרת פעולות להעלאת המוכנות ולהתמודדות יעילה עם מחלת שפעת העופות בישראל, משרד החקלאות תירגל היום (יום חמישי) התמודדות עם גילוי המחלה באזור הצפון.
ענף הלול מהווה כ- 18% מכלל ענפי החקלאות בישראל, נתח נכבד מאחוז זה נמצא באזור הצפון - כ- 60% מלולי המטילות וכ- 40% ממשקי הפטמים. אזור הצפון מייצר כמיליארד ביצים וכ- 150,000 טון עופות מדי שנה, המשווקים לציבור הרחב בישראל.
במשרד החקלאות מציינים כי אזור הצפון מאופיין בצפיפות רבה של משקים מהשלוחות השונות (מטילות, פטמים, הודים ורבייה). התפרצות של מחלת שפעת העופות באחד מהלולים עלולה להתפשט במהירות למשקים סמוכים, ומפה נובעת החשיבות הרבה לתרגול ההתמודדות עם המחלה באזור זה.
במהלך התרגיל נבדקו השינויים שבוצעו בהיערכות המשרד מאז התפרצות המחלה בישראל במרץ 2006, נבחנו שיטות לטיפול מהיר ויעיל במחלה וכן נבדקה רמת המוכנות, על מנת להמשיך ולשפרה:
מיפוי ממוחשב של כלל הלולים בארץ - בישראל ישנם כ- 6,000 לולים. במסגרת הפרויקט צולמו כלל הלולים ופרטיהם נאספו במאגר מידע ארצי ממוחשב. מאגר המידע מאפשר זיהוי מהיר של הלולים הנגועים ומאפשר לקבל החלטות מהירות בזמן אמת – מיקוד הלולים המיועדים להמתה כפעולת מנע להתפשטות המחלה לבעלי כנף נוספים ולבני אדם, תיחום האזורים המוכרזים כנגועים וכו'.
התרגיל שימש בין היתר לבחינת נתוני המיפוי בזמן אמת ככלי עזר לצורך קבלת החלטות באשר ללהקות המיועדות להמתה כפעולת מנע להתפשטות המחלה לבעלי כנף נוספים ולבני אדם ולתיחום גבול הגבלת תנועת עופות.
תחקיר אפידמיולוגי - הוקם צוות אפידמיולוגי שבדק מה היה ככל הנראה מקור ההדבקה הראשונית ומה היה אופן התפשטות הנגיף בין המשקים. לשם כך תוחקרו אנשי צוות רבים ונבחנו קשרי המגע האפשריים בין רכבים וציוד שהועברו בין מוקדי האירועים.
ממצאי התחקיר מאפשרים בתרגיל ובזמן אמת טיפול זהיר בלולים הנגועים, על מנת שהמחלה לא תועבר ממשק למשק ותתפשט לבעלי חיים ולבני אדם.
רענון ושדרוג נהלי עבודה - המשרד עסק ברענון ושיפור תיקי הנהלים, זאת על סמך הניסיון שהצטבר בטיפול במחלה. נעשתה עבודה רחבה, שופרו הנהלים הקיימים והוכנסו בהם שינויים רלוונטיים, לאור ההתנסות המקומית.
התרגיל שימש לבחינת הנהלים שעודכנו, בעיקר באופן הפעלת הקבלנים שנשכרו לביצוע עבודות הביעור (המתה, חפירת בורות והטמנה).
בחירת ורכישת מכונות המתה לעופות – הקווים שהנחו את משרד החקלאות בבחירת דרך ההמתה המועדפת הם מקסימום ביטחון לאדם, מינימום אפשרויות להתפשטות המחלה ומינימום צער בעלי-חיים. על כן שיטת ההמתה שנבחרה הינה מחד מהירה, על מנת שלא לסכן את בריאות הציבור בהעברת המחלה לבני אדם ולבעלי חיים נוספים, ומאידך תואמת את דרישות צער בעלי-חיים.
שיטת ההמתה בקצף פועלת באמצעות תערובת של מים, אוויר ותרכיז קצף. הקצף גורם למוות מהיר של העופות באמצעות חסימת דרכי הנשימה העליונות. הליך ההמתה לוקח פחות מכמה שניות ועל כן עומד בחוק צער בעלי-חיים. על פי הניסיון האמריקאי שנצבר מדובר בשיטה מהירה ויעילה העושה שימוש בכוח אדם מועט, ובכך מצמצמת את מידת החיכוך בין בני אדם לעופות חולים ובכך מקטין את סיכוי הדבקת בני אדם במחלה. המכונה אושרה לשימוש על ידי ה- FDA ומדינות נוספות באירופה רכשו אותה.
התרגיל התקיים בתוך לול המאוכלס בעופות לקראת שיווקם למשחטה. בכל מחזור גידול של עופות, קיימים עופות הנפסלים לשיווק, שאינם מיועדים למאכל אדם, המומתים בלול. עופות אלו שימשו לתרגול.
ניטור עופות חצי שנתי – הניטור הוא סקר אשר דוגם ובודק עופות מכל הסוגים, בקנה מידה ארצי, אחת לחצי שנה. תוצאות הסקר הנוכחי מצביעות על העדר הנגיף בקרב עופות המשק במדינת ישראל. מספר הלהקות הנדגמות מכל שלוחה נקבע על בסיס חלקם היחסי במשק העופות. באזור עוטף רצועת עזה מתבצע ניטור מוגבר עקב אבחון של מספר רב יחסית של מוקדים נגועים באירוע שהתרחש במרץ 2006 (חמש התפרצויות מתוך תשע).
במהלך התרגיל לא בא לידי ביטוי הניטור החצי שנתי, כיוון שכל תמותת עופות בישראל, ללא יוצא מן הכלל, נשלחת לבדיקה במעבדות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות לשם בירור סיבת המוות.
שפעת העופות התגלתה בישראל לראשונה במרץ 2006. משרד החקלאות פעל במהירות שיא למיגור המחלה, גם בהשוואה לשאר מדינות העולם. כ- 1.25 מיליון עופות הומתו והוטמנו בו זמנית ב- 55 חוות לולים, ב- 16 ישובים שונים תוך 16 ימים. לשם השוואה ביפן, במוקד אחד בלבד לקח 23 ימים להמית ולהטמין את העופות. חודשיים אח"כ התגלה מוקד נוסף ביפן ואותו לקח להמית ולטמון 31 יום. בקנדה הנגיף גבה 13 מיליון עופות בזמן טיפול של 7 חודשים. בדרום קוריאה 5 מיליון עופות הומתו והוטמנו בשלושה וחצי חודשים. במצרים המחלה התפשטה לכל המדינה לפני שהרשויות הודיעו על קיומה. לפי הדיווחים המחלה עדיין משתוללת במצרים עד עצם היום הזה.
במשרד מציינים כי זמן הטיפול הקצר והיעיל של משרד החקלאות הישראלי במחלה זכה לשבחים מקיר לקיר בקרב ארגוני בריאות בינלאומיים, כדוגמת: ארגון הבריאות העולמי ה- W.H.O., ארגון מחלות בע"ח ה – O.I.E., ארגון המזון של האו"ם ה- F.A.O ועוד.