המשטרה ביצעה האזנת סתר לעיתונאי אחד בשנת 2007, כך נמסר בדיון שקיימה היום (א') ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין האזנות סתר. ראש חוליית האזנות סתר במשטרה, רפ"ק אנה בן מרדכי, דיווחה כי בית המשפט אישר השנה צו האזנה אחד לשיחותיו של עיתונאי, אולם יחד עם זאת, אמרה כי אין בידיה נתונים על מספר העיתונאים שנחשפו להאזנות סתר, בעת שהמשטרה האזינה מכוח צו לשותפיהם לשיחה.
בדיון התברר כי בעוד מועצת העיתונות ואגודת העיתונאים מתקשים למצוא תשובה מוסכמת לשאלה מיהו עיתונאי, המשטרה מגדירה אותו באופן הבא: "מי שמגדיר עצמו כעיתונאי ועוסק בעיתונות בפועל". נציגי מועצת העיתונות ואגודת העיתונאים ביקשו לעגן בחקיקה את החיסיון החלקי לו זוכה העיתונאי על פי הפסיקה.
יו"ר ועדת החקירה, ח"כ מנחם בן ששון השיב: "ברגע שהשאלה מיהו עיתונאי תזכה למענה מוסכם, אהיה נכון לשלב את העיתונאי ברשימת המקצועות הזוכים לחסינות על פי חוק". יצוין כי כיום כהן דת, עורך דין, רופא, פסיכולוג ועובד סוציאלי זוכים לחסיון על פי חוק, אולם היקף החיסיון לו הם זוכים משתנה.
במהלך הדיון הדהימה את הנוכחים, ראש מחלקת האזנות סתר ביאחב"ל, רפ"ק טלי רובין, כשדיווחה כי רק במקרה אחד מתוך עשרים, האזין בית המשפט לקלטת שבה נקלטה שיחה של בעל חיסיון, בטרם אישר למשטרה להמשיך בביצוע ההאזנה. באותו מקרה סירב, אגב, ביהמ"ש לאשר את המשך ההאזנה. מתוך 19 המקרים האחרים, שבהם, כאמור, לא האזין ביהמ"ש לקלטת, הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד.
יו"ר ועדת החקירה, ח"כ בן ששון: "הענקנו סמכות לבית המשפט והוא הכזיב אותנו. זה לא המקרה היחיד. גם שופטים שהופיעו בוועדה לא טענו אחרת. נצטרך לעזור לבית המשפט כדי להבטיח שבין כתליו תיעשה בחינה נאותה של סוגיית בעלי החסיונות, בטרם יינתן אישור להאזין לשיחותיהם".
סגן מנהל בתי המשפט, השופט אלון גילון, הגיב על הטענות כנגד הקלות שבה מרחיב בית המשפט את צווי האזנה: "בית המשפט איננו חותמת גומי. ראשית, לא תמיד המשטרה יודעת אם השופט האזין לקלטת. שנית, לעתים השופטים נסמכים על ראיות חיצוניות ולא נזקקים לקלטת".
בדיון התברר כי בעוד מועצת העיתונות ואגודת העיתונאים מתקשים למצוא תשובה מוסכמת לשאלה מיהו עיתונאי, המשטרה מגדירה אותו באופן הבא: "מי שמגדיר עצמו כעיתונאי ועוסק בעיתונות בפועל". נציגי מועצת העיתונות ואגודת העיתונאים ביקשו לעגן בחקיקה את החיסיון החלקי לו זוכה העיתונאי על פי הפסיקה.
יו"ר ועדת החקירה, ח"כ מנחם בן ששון השיב: "ברגע שהשאלה מיהו עיתונאי תזכה למענה מוסכם, אהיה נכון לשלב את העיתונאי ברשימת המקצועות הזוכים לחסינות על פי חוק". יצוין כי כיום כהן דת, עורך דין, רופא, פסיכולוג ועובד סוציאלי זוכים לחסיון על פי חוק, אולם היקף החיסיון לו הם זוכים משתנה.
במהלך הדיון הדהימה את הנוכחים, ראש מחלקת האזנות סתר ביאחב"ל, רפ"ק טלי רובין, כשדיווחה כי רק במקרה אחד מתוך עשרים, האזין בית המשפט לקלטת שבה נקלטה שיחה של בעל חיסיון, בטרם אישר למשטרה להמשיך בביצוע ההאזנה. באותו מקרה סירב, אגב, ביהמ"ש לאשר את המשך ההאזנה. מתוך 19 המקרים האחרים, שבהם, כאמור, לא האזין ביהמ"ש לקלטת, הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד.
יו"ר ועדת החקירה, ח"כ בן ששון: "הענקנו סמכות לבית המשפט והוא הכזיב אותנו. זה לא המקרה היחיד. גם שופטים שהופיעו בוועדה לא טענו אחרת. נצטרך לעזור לבית המשפט כדי להבטיח שבין כתליו תיעשה בחינה נאותה של סוגיית בעלי החסיונות, בטרם יינתן אישור להאזין לשיחותיהם".
סגן מנהל בתי המשפט, השופט אלון גילון, הגיב על הטענות כנגד הקלות שבה מרחיב בית המשפט את צווי האזנה: "בית המשפט איננו חותמת גומי. ראשית, לא תמיד המשטרה יודעת אם השופט האזין לקלטת. שנית, לעתים השופטים נסמכים על ראיות חיצוניות ולא נזקקים לקלטת".