בכנס שנערך היום בחיפה נדונו סוגיות שונות ביחס לעתידם של העולים והטיפול במצוקותיהם. הכנס עוסק בשירותי ייעוץ ותמיכה למשפחות דוברות רוסית בצפון ומטרתו לעמוד על חוסר הרגישות התרבותית מצד הממשלה והרשויות ועל הפתרונות האפשריים להקצאת תקציבים ומשאבים ע"י המדינה בצורה האפקטיבית ביותר.
מכון המחקר החיפאי "אליקסיר" ערך בחודש יולי 2007 סקר מקיף שיתפרסם מחר במלואו וממנו עולה כי 55% מעולי חבר העמים בצפון אינם מודעים לקיומם של שירותי סיוע ממשלתיים.
הסקר שהוזמן ע"י ארגון שתי"ל (שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי מיסודה של הקרן החדשה לישראל) והפורום למען משפחות עולים בצפון, בדק את מידת מודעותם ושימושם של עולי חבר העמים בשירותי הסיוע הממשלתיים במצב לחץ ומשבר.
מתשובתם של 306 הנשאלים בגילאי 25-92 המתגוררים בחיפה וצפון הארץ כ-13 שנים בממוצע, עולה התמונה המדאיגה הבאה:
מעל ל-60% מהמשיבים דיווחו כי הם חשים מצבי לחץ, מתוכם כ-23% נמצאים בלחץ תמידי.
מתוך אלה שדיווחו על חווית מצבי לחץ רק כ-24% פנו לעזרה מקצועית. הסיבה העיקרית לאי-פנייה לגורמי סיוע היא חוסר אמון כלפי הממסד הטיפולי: 51.5% ציינו שגם במצבי משבר הם מעדיפים לא לפנות לגורם מבחוץ. 71.36% מהעולים חוו כישלון של שירותי המדינה בזמן המלחמה, כאשר את הציון הנמוך ביותר מקבלת המשטרה ביחסה לעולים.
ד"ר אולגה לויטנסקי, יו"ר הפורום למען משפחות העולים בצפון, אינה מופתעת מתוצאות הסקר. לדבריה הסיבה למידת חוסר האמון במערכת נובעת מהעובדה שמספר אנשי המקצוע דוברי השפה הרוסית בחיפה ובצפון הוא נמוך מאד ביחס לאוכלוסייה, ולעובדים שאינם דוברים את השפה חסרים כלים לסייע לעולים. הבעיה מתחילה קודם לכן, עוד בקשר הראשוני של העולים עם המדינה החדשה. במשרד הקליטה בצפון אין ולו פסיכולוג אחד דובר רוסית וגם חוויית מלחמת לבנון השניה לא הביאה לאיוש אנשי מקצוע רוסים.
ד"ר לויטנסקי מוסיפה כי גם בחלק מהרשויות המקומיות בצפון חסרה רגישות תרבותית למצוקות הייחודיות של עולים: ביחידה לטיפול בילד ובמשפחה בחיפה המופעלת ע"י משרד הבריאות, ישנה פסיכולוגית אחת בלבד דוברת רוסית. בערים עתירות עולים כמו מגדל העמק וטירת הכרמל ישנה עובדת סוציאלית אחת בלבד בכל עיר.
בנצרת עילית מחולקות הפניות לעובדות הסוציאליות ע"פ שם משפחה, ללא כל קשר אם הפונה הוא יוצא חבר העמים או לא, וכך הסיכוי לקבל שירות אישי בשפת האם תלוי בשם המשפחה של הנזקקים.לעומת זאת, במרכז העירוני לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בחיפה הוקמה לפני כשנתיים יחידה של מומחים דוברי רוסית ובעקבות כך גדל אחוז הפניות למרכז בכ-30% ביחס לשנים הקודמות.
לויטנסקי חושפת נתון קשה נוסף ולפיו נפגעות תקיפה מינית הן בין הסובלות העיקריות ממדיניות הממשלה: בשני מרכזי הסיוע היחידים לנפגעות תקיפה מינית הפועלים בכל הצפון (חיפה וקריית שמונה) אין ולו יועצת מקצועית אחת שדוברת את השפה. בחיפה מסתפקים בשתי מתנדבות העונות לטלפון ומסייעות לפונות.
לשם השוואה אומרת ד"ר לויטנסקי, בשנת 2006 בהן הועסקו נשות מקצוע יוצאות חבר העמים, התקבלו כ-150 פניות של נפגעות תקיפה מינית. לעומת זאת, במחצית הראשונה שנת 2007 נתקבלו 6 פניות בלבד, האם השתפר לפתע מצבן של משפחות עולים, או שההחלטה להחליף את העובד דובר הרוסית גרם לאובדן אמון?" שואלת ד"ר לויטנסקי.