יוזמה חדשה לקידום איכות הטיפול השיקומי וזמינותו לקשיש, ברחבי הארץ, עלתה בימים אלה במסגרת ועדת היגוי בין משרדית המשותפת לשר הבריאות, יעקב בן יזרי ולשר לענייני גמלאים, רפי איתן.



היוזמה החדשה מבטאת את הפער שבין מספר הקשישים הזכאים לשיקום לבין אלה המופנים לשיקום בפועל. פער זה גדל ועימו גדל ביחס ישר מספר הקשישים המופנים לסיעוד. לדברי פרופ' שטסמן, יו"ר וועדת ההיגוי ולשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי, תפקיד השיקום לעכב נכות ולהחזיר אנשים לתפקוד מלא בחברה, תוך מניעת התדרדרות מצבם הרפואי ואשפוזם במוסדות רפואיים.



חברי הוועדה ציינו מקרים רבים של קשישים, שהיו זכאים לשיקום, לא הופנו לשיקום ועקב כך התדרדר מצבם הרפואי והם הפכו לסיעודיים.



הטיפול השיקומי יכול להינתן במסגרות הבאות:

אשפוז במחלקה ייעודית לשיקום - עד 3 חדשים עם אפשרות הארכה; אשפוז במכון או מרכז ייעודי לשיקום בקהילה; שיקום בבית המטופל.



הסוגיות לטיפול , אשר הועלו במסגרת הוועדה, נסבו סביב פיצול האחריות בחוק הבריאות הממלכתי, בין אחריות קופות החולים (שיקום) לבין אחריות משרד הבריאות (אשפוז סיעודי).



השר לענייני גמלאים, רפי איתן קרא להכנת תכנית רב שנתית, אשר תכלול גיבוש המלצות אופרטיביות בכל הקטגוריות: מימון, בקרה, נושאים רפואיים, מיטות וכו'. כמו כן ציין השר איתן שיש להגדיר את הגוף אשר ישא בהוצאות הכרוכות בהפעלת התכנית. בהתייחסו לפריפריה, שם המצב הקשה ביותר, ביקש השר איתן לבחון מרכזי סיעוד שקיימים כיום בקיבוצים, תוך הרחבתם למרכזי שיקום.



שר הבריאות, יעקב בן יזרי אמר כי "מדובר בבעיה קשה, והוועדה הנוכחית מסמנת את תחילתו של המאבק לשיקום. השיקום חוסך את כספי הסיעוד. השאיפה היא להכיל את הסיעוד במסגרת חוק בריאות ממלכתי, או אז קופות החולים ישאו בעלויות הסיעוד ולא ימהרו לשלוח אדם לסיעוד אלא יבחנו את סוגיית השיקום. אני סבור כי ניתן למנוע הידרדרות תפקודית ואפילו תמותה – במתן שיקום נאות לאוכלוסיה, ורואה בוועדת היגוי זו חשיבות גדולה לאוכלוסיית הקשישים".



מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים ד"ר אבי ביצור אמר כי "אוכלוסיית הקשישים מהווה את השכבה החלשה בחברה, ולכן הם נפגעים. החשבון הכלכלי נעשה על גבם, תוך ניצול חולשתם, ולכן שולחים אותם לסיעוד במקום לשיקום. אנחנו נמשיך להיות כלב השמירה של זכויות הזקנים והגמלאים בישראל".



פרופ' אבי ישראלי מנכ"ל משרד הבריאות קבע כי זהו נושא קריטי וכן יש לחדד ולהגדיר בו את מכלול היקפי השיקום.



מרכיבי היוזמה המשותפת למשרד הבריאות ולמשרד לענייני גמלאים כוללים: הקמת מנגנון לזיהוי קשישים, אשר זקוקים לשיקום בעת השחרור מבית חולים; בדיקה ע"י צוותי בקרה ייעודיים; מתן טיפול שיקומי מתאים - באשפוז או בביתם - תוך 2 עד 3 ימי עבודה מיום שחרורם; משך, היקף ואיכות הטיפול השיקומי יהיו המיטביים שניתן לתת; מיפוי שירותי שיקום ופיתוחם - כך ששירותי השיקום יינתנו בצורה שוויונית, ובפרט שזמינות השיקום באזורי הפריפריה ישתוו לאזור המרכז; ריכוז ובניה של סטנדרטים ונהלים; הקמת מערך הסברה במטרה ליידע את הציבור על זכויותיו.