"מסוף אוגוסט ועד היום השטח נעקר בפעם החמישית." מספר שלומי כהן מדולב, "בסה"כ נעקרו במצטבר כתשעת אלפים שתילים בשטח הזה. מדובר בנזק של כמאה וחמישים אלף שקל בשתילים ובמערכות השקייה שנהרסו ונשרפו פה ונחתכו וימי עבודה שהושקעו פה ללא שום תועלת ונזק עקיף של אובדן שנות יבול. צריך להזכיר שזה גם שנת שמיטה כך ששנות היבול שהלכו לאיבוד הם שנתיים ולא שנה אחת."
לגבי טענות הערבים שהקרקע ערבית, שלומי בטוח בבעלותו הרשמית והחוקית על הקרקע, "הקרקע שייכת להסתדרות הציונית", הוא מציין, "אני שוכר אותה כחוק ויש לי הסכם מסודר. הקצאת הקרקע היא לצרכי חקלאות משנת 1989 כבר, זה לא משהו חדש. לא היה בקרקע פעילות חקלאית קודמת לפנינו, לא עקרנו פה עצים, לא קלקלנו פה שום דבר – באנו פה למקום ריק לחלוטין"
שלומי רואה במלחמה שלו על הקרקע הרבה מעבר לסכסוך חקלאים על שטח עיבוד חלקאי, הרצף הטריטוריאלי שיווצר לערבים במידה וישצתלטו על הקרקע שלו והרצף היהודי שקיים בזכות הקרקע מזכירים לו כמה חשוב שלא יוותר. "המשמעות של הרמת ידיים ועזיבת הנקודה הזו היא משמעות שהיא מעבר לקטע החקלאי והכלכלי וצריך לקחת את זה בחשבון", הוא מסביר, "הפכתי להיות מחקלאי לכזה שמתעסק עם פוליטיקה."