בית משפט המחוזי בחיפה גזר מאסר עולם על נער בדואי, בן 17, תושב הגליל המערבי שהורשע ברצח הצעירה מעיין בן-חורין, סמוך ליישוב משגב, בינואר 2007.

על הנער נגזר בגין עבירת הרצח - עונש מאסר עולם ובגין עבירת מעשה מגונה - 5 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים בפועל והיתרה מותנית, למשך 3 שנים. אך בשל גילו הצעיר של הנאשם, בעת ביצוע העבירה, קבע הרכב השופטים כי עונשי מאסר העולם ועונש המאסר הנוסף שנגזר עליו יהיו חופפים.

הנער הורשע בהכרעת דין שניתנה בדלתיים סגורות בבצוע עבירת רצח , בכך שגרם בכוונה תחילה למותה של מעין בן חורין ז"ל.

הרכב השופטים, אב"ד השופט שמואל ברלינר והשופטים אילן שיף ויעל וילנר, ציינו כי "מעשיו של הנאשם מזעזעים בחומרתם. במפגש מקרי עם המנוחה, 'נערת טבע', שכל עולמה לפניה, ביצע בה הנאשם מעשה מגונה ואח"כ רוצץ גולגלתה באבן עד שכבה פתיל חייה. בכך, גם רצח בן אנוש וגם הותיר משפחה כואבת ואומללה וחרט צלקת עולמים בנפשה".

השופטים ציינו שמעשהו הברברי של הנאשם זועק בחומרתו ומדהים בקלות הבלתי נתפשת שבה מהין נער, רועה צאן, ממשפחה נורמטיבית, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק, לבצע זממו. ככלל, הוסיפו השופטים, עונש החובה בגין מעשה רצח הנו מאסר עולם. קביעת המחוקק היא כי אין חובה להטיל על מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה מאסר עולם וכי בקביעת עונשו של קטין יתחשב ביהמ"ש לנוער, בין השאר, בגילו של העבריין בעת ביצוע העבירה. אמת, כאשר מדובר בקטינים, יש ליתן משקל משמעותי לשיקולי השיקום של קטינים, אך ההיבט השיקומי הוא רק חלק ממכלול השיקולים ושומה על ביהמ"ש להתחשב אף בשיקולי ענישה נוספים.

לאור קביעותיהם פסקו השופטים כי "מעשיו האכזריים שחזרו ונשנו בהכאה באבן על גולגלתה של המנוחה, עד ששוברה, לא לפני שביצע בה מעשיו המגונים, מחייבים התייחסות מחמירה. 14 החודשים החוצצים בין גיל הבגירות לבין הטלת עונש מאסר עולם חובה, לא צריכים למנוע מבעדנו לגזור עליו את העונש הראוי במקרה זה והוא עונש מאסר עולם. ידע כל קטין, כי במעשים מחרידים שכאלו אין לו ולא תהא לו חסינות מפני עונשים מירביים. לנגד עינינו עמדה גם העובדה שהנאשם לא נטל עד היום אחריות מלאה למעשיו".

השופטים הוסיפו כי גם מעשה מגונה של הנאשם, כפי שתוארו בהכרעת הדין, מחייבים ענישה משמעותית.