טקס השבעתם של 14 שופטים חדשים לבתי המשפט ברחבי הארץ נערך היום בבית הנשיא. בין המושבעים גם שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, ובתו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, אילונה לינדנשטראוס-אריאלי.
נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, אמרה באירוע, "יש בין שופטינו יוצאי עדות שונות, אין עוד צורך לחפש מועמד שמוצאו ייתן ביטוי לאינטגרציה חברתית. אין מקום להחזיר בשנת ה-60 למדינה טיעונים הנוגעים למוצאם העדתי של שופטים יהודים או ערבים, גברים או נשים. כל המתמנים הם מיטב המשפטנים שהגישו מועמדות לשיפוט, עמדו בדרישות ויביאו כבוד למערכת השיפוטית.
מערכת בתי המשפט התמודדה ומתמודדת בשנים האחרונות עם קשיים לא מבוטלים עקב אילוצים אובייקטיביים לא מעטים, עומס רב, חוסר בשופטים ובכוח עזר ובעיות ניהוליות לא מעטות. יש לנו יסוד לקוות כי בשנת המשפט שהחלה לא מכבר נצליח לתקן ולהתגבר לפחות על חלק מקשיים אלה".
עוד אמרה "מלאכת השיפוט קשה היא ומעמיסה על הנושאים בה עול כבד. בשבתו על כס המשפט כל שופט עומד לעצמו בודד בהכרעותיו בינו לבין מצפונו, בינו לבין הדין שהוא מפרש ומיישם. בהליכי השפיטה השופט הוא בלתי תלוי ואין עליו אלא מרות הדין. זו תמצית הציווי השיפוטי".
"במסגרת ניהול ההליך על השופט לראות את האדם העומד לפניו, להקשיב לו, לגלות רגישות כלפיו ובה בעת לגלות אחריות לאינטרס הכלל. השופט אינו פועל בחלל הריק, הוא עצמאי הוא בלתי תלוי אך הוא חלק מציבור, הוא נאמן הציבור הפועל בנאמנות למענו ובשליחותו. כנאמן הציבור זקוק השופט לאמון החברה בה הוא חי ופועל. אמון זה תלוי, בין היתר, גם בדרכי התנהגותו, בהליכותיו, בשבתו על כס המשפט, בהיכל המשפט ומחוצה לו. על השופט להיות אדם מהישוב, אך עליו גם להיות איש מידות המנותק מרוחות השעה החולפות".
נשיא המדינה, שמעון פרס, אמר באירוע, "מחובתי להעיר על אחת התופעות החמורות ביותר במדינת ישראל בשנים האחרונות - ההסלמה ברמת הפשיעה והעבריינות האלימה. כוונתי במיוחד לפשיעה מאורגנת ורצחנית, ריבוי פריצות והשתלטות פרועה על קרקעות ונכסים, אלימות כלפי נשים, ועבריינות נוער בממדים מדאיגים, שלא לדבר על נהיגה בניגוד לחוק וקטל בדרכים. בקרב האזרחים הפשוטים, שומרי החוק, מתגברת התחושה שאין די מחסום להפקרוּת, ואין אכיפה ראויה לשמה ואין התמודדות תַּקיפה עם פושעים ועבריינים קשים.
בסוגיה זו לעתים דומה שיש סלחנות והקלה בלתי מובנת עם פורעי חוק, דקדוּק בזכויותיהם של העבריינים על חשבון הנפגעים. לעיתים אף מוּשַׁת עונש על מי שהתגונן מפני מי שפגעו בו או פלשו לביתו וחמסו את רכושו. אינני מציע חלילה וחס שלא להתייחס כראוי לאשם, אבל גם כראוי לכובד האשמה.
אני יודע שמשאלתם של האזרחים הישרים שומרי החוק היא, שבתי המשפט יגנו עליהם במלוא תוקפו של החוק, ויַחמירו בדין עם עבריינים אלימים, אנשי הפשע המאורגן ונהגים חסרי אחריות. ישראל אינה הפקר להשתוללותם ואני מקווה ששופטי ישראל יַטּוּ אוזן למשאלה זו".