שוק הנשק ההודי הפך בשנים האחרונות לפלח מרכזי ביצוא נשק ואביזרים קשורים מהתעשיות הצבאיות בישראל, כך עולה מעבודה שהכין סטודנט באוניברסיטת דרבי.
מהנתונים שנאספו ממקורות שונים חלקם גלויים של סיב"ט (סיוע בטחוני) במשרד הביטחון עולה, שחברות ישראליות עוסקות בהודו במגוון תחומים: שדרוג שדות תעופה עבור חיל האוויר ההודי כולל אמצעי ניווט, קשר, ראיה ועוד. על פי ההערכה מדובר במכרז המשלב מספר חברות מישראל בהיקף כספי משוער של כ- 450 מליון דולר ויותר. בעגה המקצועית מציין הסטודנט מדרבי שמדובר ב"מודרניזציה של שדות תעופה מיושנים".
בנוסף, חיל האוויר ההודי רכש בעבר ומבקש לרכוש בישראל מטוסי הדרכה וסימולטורים לאימון טייסיו, חלפים ומערכות ירי שונים למטוסי ולמסוקי קרב חלקם מתוצרת רוסיה לצרכי השבחה. חיל הים ההודי מבקש להצטייד במגוון מערכות קשר, טילים, מכ"מ ומיגון אלקטרוני בהיקף המוערך בכ- 135 מליון דולר. זרוע היבשה ההודית רכשה ומבקשת לרכוש מערכות שליטה ובקרה במאות מיליוני דולרים.
במסגרת העבודה הוזכרה מדינה נוספת במזרח הרחוק עימה מתקיימים קשרי מסחר בציוד צבאי ואולם אנשי דרבי התבקשו לא לחשוף אותה.
בתחילת חודש נובמבר אמור היה להיסגר מכרז לרכישת מכשירי מדידת קרני גאמא ניידים. קרני גאמא בהסבר פשוט היא קרינה אלקטו-מגנטית בעת תהליך פירוק רדיואקטיבי - דהיינו במקרה של אירוע אטומי. קרינת גאמא מסוכנת לאדם והיא חודרת רקמות ואף עופרת יצוקה. חשיפה לכמות מזערית תגרום לסרטן כאשר חשיפה לפרק זמן ארוך תגרום למוות בטוח. עלות כל מכשיר נייד נאמדת במליוני דולרים. הודו שחוששת משכנתה האטומית פקיסטן, מבקשת לרכוש ערכות ניידות בכמות משמעותית.
בשל חשש ממקרי חבלה (מטענים, מתאבדים) בתת היבשה, לאחר מקרים שאירעו בשנה החולפת, מבקשת הודו לרכוש בישראל מערכות בידוק לרכבים ולגילוי חומרי נפץ עבור משטרת המדינה והכוחות החשאיים. בישראל קיים כידוע ידע נרחב בתחום.
הצבא ההודי מבקש לרכוש בנוסף מערכות ראדר מתקדמות ומערכות מכ"מ חדישות המתקדמות בעולם. בנוסף, מבוקשות מערכות לראיית לילה, חימוש מסוגים שונים, אמצעי שינוע ותובלה למשגרי טילים, ציוד קשר מתקדם ואמצעי הצפנה ייחודיים.
לדברי הסטודנט מדרבי, שעסק בתחום הסחר בנשק, ההודים מבקשים גם לרכוש ידע חקלאי במטרה להשתמש בו בעמדות גבול מבודדות הרחוקות מצירי אספקה והזקוקות ליצור עצמי ולטכנולוגיות מזון מיוחדות. בעמדות (מוצבים) אלה, בעיקר בהרים, נזקקים ההודים לגדרות חשמליות ואמצעי הגנה מגנטיים כמו גם לאמצעי שליטה וקשר משודרגים. יצוין שבכירי משרד הביטחון והצבא ההודי ביקרו פעמים רבות במפעלים בישראל.
על פי הערכות, צבא הודו ימשיך את תהליך המודרניזציה שלו בשנים הקרובות במסגרת תוכנית ההגנה שמוערכת בהשקעה נוספת של עשרות מליארדי דולר, רובה בהרחבת האמצעים הטכנולוגיים תחום שהתעשיות הצבאיות בישראל עוסקות ומתמחות בו.
בתגובה לפניית אוניברסיטת דרבי לא הגיבו בסיב"ט לשאלות בנושא הסחר בנשק עם הודו.
לעומת סיב"ט, במלמ"ב במשרד הביטחון הביעו חשש מהצד המדיני-פוליטי שידיעה כזו תעורר. מעין מלכין מלשכת דובר משרד הביטחון מסרה בתגובה: "ככלל משרד הביטחון לא נוהג להתייחס לסוגיות הנוגעות לייצור בטחוני, בוודאי לא ברזולוציה המבוקשת בפנייתכם. כמו כן, בהיעדר אפשרות לבירור משמעותי של העובדות עליהם מסתמך הסטודנט בעבודתו האקדמית לכאורה, אין כל סיבה שנתייחס להיגדים או למסקנות העולים ממנה."