מיד לאחר עקירת גוש קטיף, בטקס הענקת תעודת הצטיינות בבית הנשיא, סירב סמל חננאל דיין ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ שהיה ממובילי הגירוש. המעשה של החייל הצעיר הסעיר אז את כל המדינה. עיתונאים ופרשנים רבים מלאו עמודים שלמים של עיתונים בניתוח המעשה. בין שלל הכותבים, בעד ונגד המעשה, היה גם עיתונאי יאיר לפיד מ"ידיעות אחרונות". במאמרו השבועי במוסף "7 ימים" של העיתון בחר להתמקד לפיד לא במעשה של החייל, אלא בדמותו. לאורך כתבה בחר לפיד לכנות את חננאל בביטויים כמו: "חננאל המשתולל", "חננאל המקלל", "חננאל המתנפל", "חננאל המטרלל", ו"חננאל המחלחל". כל הכינויים הללו הופיעו למרות העובדה כי כל הנוכחים בטקס ראו שחננאל דיין בסך הכל אמר בשקט לרמטכ"ל שיש לו קושי ללחוץ לו את ידו וזאת בגלל שהוא היה אחראי על כך שמשפחתו מגוש קטיף גורשה מביתם.
העובדות המוצקות לא הפריעו ליאיר לפיד לכתוב מאמר המעליב ועל כך החליטו במשפחת דיין לא לשתוק. בימים הללו אביו של חננאל, שהחליט לייצג את בנו בבית המשפט, הגיש תביעת דיבה נגד העיתונאי יאיר לפיד. עוד לפני ההחלטה להגיש תביעה יצר יוסף דיין, אביו של חננאל, קשר עם לפיד וביקש לדעת על סמך איזה עובדות הוא כתב את מאמרו ב"ידיעות אחרונות". "אני שאלתי אותו: אתה היית שם? הוא אמר לי: לא, אז על סמך מה כתבת את המאמר?" יאיר לפיד ענה לו כי האלוף אלעזר שטרן הוא חברו ומבחינתו היה מספיק להתבסס על מה שהוא סיפר.
לאחר הגשת התביעה שכר יאיר לפיד את שירותיו של אחד מעורכי הדין הידועים בארץ. במשך הזמן קיבל יוסף דיין, המייצג את בנו בתביעה, את כתב ההגנה. בין שלל המסמכים יוסף נדהם לגלות שעורכי דינו של לפיד מחזיקים בידיהם מסמכים צבאיים. מסתבר כי, האלוף אלעזר שטרן דאג להעביר לחברו יאיר לפיד את חלק מהתכתובת הצבאית שהתנהלה בעניינו של חייל חננאל דיין. מדובר, בין היתר, בתמליל מלא של תחקיר החייל שנעשה על יד האלוף לאחר סירוב לחיצת היד. יש לציין כי כל דפי התחקיר נושאים בראשם כותרת "שמור". אביו של חננאל דיין סבור, כי על משטרה צבאית לחקור את סוגיית העברת המסמכים הצבאיים לגורם אזרחי.
המסמכים הנוספים שהופיעו בין עמודי כתב ההגנה, הם המכתבים של האלוף שטרן לבית הנשיא בדרישה לשלול מחננאל דיין את תעודת ההצטיינות. דרישתו של האלוף עוררה זעם רב בקרב סביבתו של הנשיא וכך כתב מנכ"ל בית הנשיא לשטרן: "פנייתך הישירה אל נשיא המדינה הינה חריגה מסמכות. בעניינים הצבאיים הינך רשאי לפנות לנשיא המדינה רק באמצעות הרמטכ"ל ושר הביטחון. מיד לאחר התקרית פעלת בנמהרות ובחוסר שיקול דעת, כאשר דרשת דקות לאחר התקרית עוד בשטח בית הנשיא מהחייל להביע התנצלות. היה עליך להבין מראש, כי דקות בודדות לאחר התקרית בבית הנשיא אינם הזמן והמקום המתאים, כדי להורות לחייל שסרב ללחוץ את ידי הרמטכ"ל לגשת מיידית ולהתנצל... בית הנשיא אינו מקבל תכתיבים מראש אכ"א. מכתבך נטול נימוס ודרך ארץ, יהיר ומתנשא. לא ראויה פנייה מעין זו של אלוף בצה"ל אל נשיא המדינה". "אנשי בית הנשיא הם עורכי דין הטובים של בני", אומר יוסף דיין.
בימים האחרונים הסופר דוד גרוסמן, שאיבד את בנו במהלך מלחמת לבנון השנייה, סירב במהלך טקס הענקת פרסי תרבות ללחוץ את ידו של ראש הממשלה אהוד אולמרט. מיד היו רבים שעשו השוואה בין מעשהו של גרוסמן למעשה של חננאל דיין לפני שנתיים. אביו של חננאל דווקא לא רואה הרבה דברים משותפים בין בנו לסופר דוד גרוסמן: "שניהם סירבו ללחוץ את היד. אך פה נגמר הדמיון. לאחר שגרוסמן סירב לגשת לראש הממשלה אף אחד לא קרא לשלול ממנו את הפרס וזוהי הצביעות".