הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף במיל. משה יעלון קובע במאמר שפרסם כי הצורך בחיסול ממוקד של מחבלים אינו בשל אפקט הענישה, אלא דווקא בשל הצורך במניעת המשך הפעילות הטרוריסטית של המחבל שחוסל.



יעלון קובע כי במרוצת "שבע השנים שעברו מאז החלה מלחמת הטרור הפלשתינאית" לא חיסל צה"ל אלא אזרח אחד בכוונה על אף שלא היה מחבל בעצמו אלא נכח בצמוד למחבל.



לדברי יעלון המחבל שחוסל היה גורם משמעותי ומרכזי בתכנון ובביצוע פיגועי התאבדות רבים. מספר יעלון: "בפעם הראשונה שהייתה לנו ההזדמנות לחסל אותו, הוא שהה בחברת בנותיו, וביטלנו את המבצע כדי לחוס על חייהן. שישה חודשים לאחר מכן, שוב בחרנו לחסל אותו כשהיה לבד עם אשתו". לדברי יעלון במרוצת ששת החודשים שחלפו בין הסיכול שלא בוצע לבין זה שהצליח פיקד המחבל על רצח ישראלים לא מעטים.



על הדברים מספר יעלון במאמר אותו פרסם במהדורה האנגלית של 'תכלת' מבית 'מכון שלם' בו משמש יעלון כחוקר. יעלון חותם את דבריו בשאלה אותה הוא מותיר בפני קוראיו: "האם העובדה שגם אשתו נהרגה הפכה את המשימה שלנו לבלתי צודקת? האם דחיית חיסולו - אשר כתוצאה ממנה הוא הספיק לפקד על הריגתם של ישראלים רבים - הייתה צעד נבון?"