המשפטן, ד"ר גידי ספיר, מומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת בר אילן, התייחס ביומן הצהרים של ערוץ 7 למחלוקת המתוקשרת בין נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש לבין שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, מחלוקת אותה הוא מגדיר כ"משעשעת".
ד"ר ספיר קובע כי כמאמר הכוזרי גם אם מעשיהם של השניים רצויים, הרי שהוא אינו יכול להיות בטוח שכוונותיהם כנות ורצויות. זאת כיוון שלטעמו במחלוקת הסוערת בין השניים כרוכים בין השאר גם מחלוקות אישיות ולאו דווקא משפטיות גרידא.
עם זאת העדיף ספיר שלא להתמקד בשיקולים הבלתי ענייניים במחלוקת בין השניים ולהביע דעתו בסוגיות הקונקרטיות. לדבריו צודק שר המשפטים בשאיפתו לשנות את מודל החקיקה המקובל כיום, ולקבע מודל חקיקתי כמקובל במדינות רבות במערב, בהם גם קנדה. הוא מספר כי במדינות אלה מקובל לאפשר לבג"ץ לפסול חוקים, אך להותיר בידי המחוקק, היינו הפרלמנט את היכולת להחיות את החוק לאחר שיפוצים כאלה ואחרים. את המהלך מגדיר ד"ר ספיר כ"מודל דיאלוגי".
לעומת גישה זו מציין ד"ר ספיר כי עמדתה של בייניש נובעת מהליכה בנתיב שבו צעד ואותו התווה קודמה בתפקיד, הנשיא לשעבר אהרון ברק "שקידם את המהפכה בעניין".
ספיר מקווה שמודל שכזה יביא להכרעות שמקורן לא יהיה בכיפוף ידיים משפטי אלא בדיונים על פרשנות החוקה.
בדבריו מציין ד"ר ספיר כי הויכוח בין בייניש לפרידמן חרג מזמן מגבולות הדיון המשפטי והפך לויכוח המונע מאלמנטים אישיים רבים. הוא מציין את התגייסותו לכאורה של העיתון 'מעריב' לטובת פרידמן, בהיותו לכאורה נראה כמי שעושה דברו של ראש הממשלה, ומנגד התגייסות העיתון 'הארץ' למען בייניש מהטעמים ההפוכים.
לדבריו לנוכח העימות הזה לא נותר לאזרח המתבונן מהצד אלא להישאר תוהה.