בדרום קוריאה מוקמים עתה מחנות מיוחדים, או ליתר דיוק מרכזים לשינוי התנהגותי. המרכזים מיועדים לצעירים מכורים, על פי תוכניות מיוחדות הפועלות בכל העולם. הצעירים עוברים מסלול דמוי צבאי, יועצים אחראים על קבוצות תמיכה, וישנן אפילו סדנאות תראפיות המתעסקות עם חמר ותיפוף. כך מדווחת רשת iht .



בכל העולם הסדנאות הללו מועברות לצעירים המכורים לאלכוהול או לסמים, אבל בדרום קוריאה מעבירים את הסדנאות למכורים מסוג חדש, הם נקראים: סייבר-ספייס, מכורים לאינטרנט, ובדרום קוריאה מאמינים כי זוהי התמכרות בעלת פוטנציאל קטלני מאוד.



הצעירים המכורים מגיעים ל"תוכנית חילוץ מהאינטרנט", זהו בית ספר ראשון מסוגו בדרום קוריאה, וכנראה שגם בכל העולם.



דרום קוריאה מתגאה בעובדה כי היא המדינה הכי מחוברת לאינטרנט בכל העולם. 90% מן הבתים בדרום קוריאה מחוברים לחיבורי אינטרנט זולים, בעלי מהירות גבוהה, ופס רחב. משחקי און-ליין הוא ספורט מקצועני ודרך חיים עבור צעירים רבים.



אבל, הגישה הנוחה כל כך לאינטרנט מגיעה עם תג מחיר, רבים מגיעים למסקנה שהם אינם מסוגלים לנתק עצמם מן המחשבים הביתיים.



שימוש כפייתי באינטרנט זוהה כבעיית בריאות הנפש במדינות אחרות. אבל זו יכולה להיות בעיה חמורה במיוחד בדרום קוריאה בגלל הגישה ה-כמעט אוניברסאלית המצויה במדינה הזו לאינטרנט.



זה הפך לנושא לאומי בשנים האחרונות, כאשר משתמשים החלו למות מתשישות לאחר ששיחקו משחקי און-ליין ללא הפסקה במשך ימים רצופים. מספר גדול של תלמידים לא נח בלימודים בשביל להישאר מחוברים לאינטרנט, זוהי התנהגות המוגדרת כהרס עצמי ושוק מוחלט בחברה תחרותית כל כך.



כ-30% מהדרום קוריאנים מתחת לגיל 18, כ-2.4 מיליון אנשים, נמצאים בסיכון להתמכר לאינטרנט, אמר אהן דונג היון, פסיכיאטר ילדים מאוניברסיטת הניאנג, שרק כעת השלים מחקר של שלוש שנים במימון ממשלתי על הבעיה הזו.



הם מבלים לפחות שעתיים ביום מחוברים לאינטרנט, לרוב משחקים משחקים או משוחחים בצ'אט. מתוכם, לפחות רבע מיליון ממש מראים סימני התמכרות, כמו חוסר היכולת להפסיק את השימוש במחשב, הגברת רמת הסבילות וחיפוש אחר משחקים ארוכים יותר, סימפטומים של כעס וחשק כאשר מנתקים אותם מן המחשב.



על מנת לפתור את הבעיה, הקימה הממשלה רשת של 140 מרכזים לייעוץ לגבי התמכרות לאינטרנט, בנוסף לתוכנית טיפולים בכ-100 בתי חולים, מחנה קיץ להצלה מהאינטרנט. חוקרים פיתחו רשימה מיוחדת לאבחון ההתמכרות ואבחון רמת החומרה שלה, הרשימה נקראת K(קוריאה)- סקייל(מדד).



בספטמבר ערכה קוריאה סימפוזיון ראשון על התמכרות לאינטרנט. "קוריאה הייתה אגרסיבית במיוחד באימוץ האינטרנט", אמר קוה יונג סאם, האחראי על מרכז ייעוץ להתמכרות לאינטרנט, הממומן על ידי הממשלה, "כעת עלינו להוביל בטיפול בתוצאות האימוץ הרחב".



למרות שכמה מומחי בריאות בעולם כולו נמצאים בספק גדול האם שימוש נרחב באינטרנט ובמחשב נחשב להתמכרות במובן הרפואי הישר, רבים מסכימים ששימוש אובססיבי במחשב הפך לבעיה גוברת במדינות רבות.



רופאים בסין וטייוואן התחילו לדווח על הפרעות דומות בנוער שלהם. ד"ר ג'ראלד בלוק, פסיכיאטר מאוניברסיטת אורגון לרפואה ומדע, מעריך שכ-9 מיליון אמריקאים נמצאים בסיכון מן הסוג הזה. הוא טוען שרק מעט מאוד מרפאות בכל רחבי ארצות הברית מתמחות בטיפול בבעיות אילו. "קוריאה נמצאת בחוד החנית של ההנהגה", אמר בלוק, "הם בראש ההגדרה ומחקר של הבעיה, והכרה כחברה שיש להם בעיה רצינית".



על פי מחקרים דרום קוריאנים, הרוב המכריע של המכורים לאינטרנט הינם גברים. לכן המחנה שנערך בקיץ האחרון בדרום קוריאה לגמילה מהתמכרות לאינטרנט היה רק של בנים. המחנות ממומנים במלואם על ידי הממשלה, ולמרות שאין עדיין הוכחות לגבי יעילות המחנות בתהליך הגמילה, על כל מקום שהוצע במחנה היו חמישה מתמודדים. לאור הביקוש הרב הכריזה הנהלת המחנות כי בשנה הבאה היא תכפיל את מספר המחזורים המוצעים למחנה.



במחנה המשתתפים אינם מורשים להתקרב למחשבים, ומותר להם לשוחח רק שעה אחת בטלפון הסלולארי על מנת שלא יוכלו להתחבר לאינטרנט דרך הסלולארי. המחנה נותן לבנים כלים למשחקי חברה שאינם קשורים למחשב, ומחזק  את הקשר שלהם עם העולם האמיתי ולא הווירטואלי.



בהתחלה היו הרבה בעיות במחנה, בכל הפסקה, אפילו של 10 דקות, היו הצעירים בורחים כדי להתחבר לאינטרנט. היום הם נמצאים בהשגחה מתמדת, אפילו בזמן השינה, והם מועסקים בעבודות שונות בכל הזמן- כיבוס בגדים, ניקיון החדרים ועוד.