בישיבת הממשלה התייחסה שרת החוץ, ציפי לבני לאנאפוליס ואמרה כי "כדי להבין למה נכנסים לתהליך, צריכים להגדיר מהם האינטרסים שלנו וצריכים להבין את התהליכים שמתרחשים מסביבנו. באזורנו יש תהליך של הקצנה, גם הקצנה דתית, תנועות אסלאמיות שתופסות תאוצה וכוח ומנצלות תהליכים דמוקרטיים כדי להשתלט".
לדבריה "במקביל יש תהליכי דלגיטימציה בדעת הקהל הבינ"ל לקיומה של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי. בעולם יש הבנה שצריכה לקום מדינה פלשתינית, זה נתפס כמטרה ברורה, אך לא בהכרח כפיתרון מלא לבעיה הפלשתינית. נושאי הביטחון של ישראל לא נמצאים על סדר היום הבינ"ל כמו שהיינו רוצים שיהיו, לכן, האינטרס של ישראל הוא לנסות ולהגיע להסכמות עם גורמים מתונים שנמצאים בשטח ולקבע בהסכמות האלה את האינטרסים החיוניים לישראל - ביטחון והקמת שתי מדינות לאום שכל אחת נותנת פתרון לאומי מלא ושלם לבני עמה באשר הם".
"לאור המצב בשטח היו לנו שתי אפשרויות: להמתין שהפלשתינים יעשו סדר ויתחילו ביישום ואז להתחיל במו"מ, או לנסות לבדוק אפשרות לגשר על הפערים מול הגורמים הפראגמטים שנמצאים בשטח מבלי לוותר על ביצוע ההתחייבויות במפת הדרכים. אנחנו רוצים לבדוק האם ניתן להגיע לפתרון של הנושאים שנתונים במחלוקת, ורק אם ישנה התקדמות ביישום התחייבויות בשטח – ניתן יהיה להתקדם ביישום. כך הגענו לנוסחה שעל בסיסה מתנהל המו"מ", אמרה השרה.
במהלך תקופת המו"מ הגענו לשתי הסכמות חשובות: האחת, עיקרון הכפיפות למפת הדרכים, והשנייה, ההבנה שאנחנו נמצאים בשלב של התנעת תהליך, שלא התקיים מזה שבע שנים, ובמהלכו הונחו על השולחן כל הנושאים הקשורים אליו".
השרה הוסיפה ואמרה כי היא רואה את "תמיכת העולם הערבי הבלתי מסויגת חשובה. הישיבה על הגדר לא תורמת. דיאלוג בילטראלי צריך גם להביא לשינוי ביחסים עם ישראל בציר של זמן. אני מקווה שהפלשתינים יבינו את החשיבות בהתנעת תהליך משמעותי ורציני לראשונה מזה שבע שנים. זה לא יהיה פשוט, יש פערים אבל אנחנו חייבים לברר לעצמנו האם יש אפשרות להגיע עם הגורמים המתונים האלו להסכמות. אחרת זה כנראה יהיה קשה עוד יותר".
לדבריה "אם נגיע להסכמות שמקובלות עלינו הן יתקבעו גם ע"י הקהילה הבינ"ל כהסכמות מקובלות, בעיקר בנושא הביטחון". עם זאת הדגישה כי "הדיאלוג לא מונע ואסור שימנע מאיתנו לפעול בכל רגע ולהתמודד עם איומי הטרור".
לדבריה "במקביל יש תהליכי דלגיטימציה בדעת הקהל הבינ"ל לקיומה של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי. בעולם יש הבנה שצריכה לקום מדינה פלשתינית, זה נתפס כמטרה ברורה, אך לא בהכרח כפיתרון מלא לבעיה הפלשתינית. נושאי הביטחון של ישראל לא נמצאים על סדר היום הבינ"ל כמו שהיינו רוצים שיהיו, לכן, האינטרס של ישראל הוא לנסות ולהגיע להסכמות עם גורמים מתונים שנמצאים בשטח ולקבע בהסכמות האלה את האינטרסים החיוניים לישראל - ביטחון והקמת שתי מדינות לאום שכל אחת נותנת פתרון לאומי מלא ושלם לבני עמה באשר הם".
"לאור המצב בשטח היו לנו שתי אפשרויות: להמתין שהפלשתינים יעשו סדר ויתחילו ביישום ואז להתחיל במו"מ, או לנסות לבדוק אפשרות לגשר על הפערים מול הגורמים הפראגמטים שנמצאים בשטח מבלי לוותר על ביצוע ההתחייבויות במפת הדרכים. אנחנו רוצים לבדוק האם ניתן להגיע לפתרון של הנושאים שנתונים במחלוקת, ורק אם ישנה התקדמות ביישום התחייבויות בשטח – ניתן יהיה להתקדם ביישום. כך הגענו לנוסחה שעל בסיסה מתנהל המו"מ", אמרה השרה.
במהלך תקופת המו"מ הגענו לשתי הסכמות חשובות: האחת, עיקרון הכפיפות למפת הדרכים, והשנייה, ההבנה שאנחנו נמצאים בשלב של התנעת תהליך, שלא התקיים מזה שבע שנים, ובמהלכו הונחו על השולחן כל הנושאים הקשורים אליו".
השרה הוסיפה ואמרה כי היא רואה את "תמיכת העולם הערבי הבלתי מסויגת חשובה. הישיבה על הגדר לא תורמת. דיאלוג בילטראלי צריך גם להביא לשינוי ביחסים עם ישראל בציר של זמן. אני מקווה שהפלשתינים יבינו את החשיבות בהתנעת תהליך משמעותי ורציני לראשונה מזה שבע שנים. זה לא יהיה פשוט, יש פערים אבל אנחנו חייבים לברר לעצמנו האם יש אפשרות להגיע עם הגורמים המתונים האלו להסכמות. אחרת זה כנראה יהיה קשה עוד יותר".
לדבריה "אם נגיע להסכמות שמקובלות עלינו הן יתקבעו גם ע"י הקהילה הבינ"ל כהסכמות מקובלות, בעיקר בנושא הביטחון". עם זאת הדגישה כי "הדיאלוג לא מונע ואסור שימנע מאיתנו לפעול בכל רגע ולהתמודד עם איומי הטרור".