מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, קבע כי צה"ל יצא למלחמת לבנון השנייה לא מאומן וחסר תחמושת. כך נכתב בדו"ח שהתפרסם היום. לדבריו, לא גובשה תורת אימונים מחייבת לכוחות השדה ויחידות המילואים, כשכמה מהגדודים לא ביצעו תרגיל אש במשך 4-5 שנים.
"למרות הירידה הניכרת בתדירות ובהיקף של האימונים, מפקדת זרוע היבשה לא בחנה את ההשפעות האפשריות של המודל החדש על יכולתם של החיילים והמפקדים לשמר את הכשירויות הבסיסיות שרכשו בעבר, ואת השפעתו על כשירותם לבצע את משימותיהם בעת מלחמה. מתחקירי צה"ל שנעשו בעקבות המלחמה עלה כי לחלק מהיחידות לא הייתה הכשירות הבסיסית הנדרשת, וכי מודל האימונים התלת-שנתי לא הספיק לשמירת כשירות זו".
לינדנשטראוס קובע כי צה"ל לא הציג בפני הדרג המדיני את הפגיעה שנגרמה למערך המילואים בשל הקיצוץ התקציבי, וערב פרוץ המלחמה אף מסר תמונה חלקית לשר הביטחון דאז, עמיר פרץ, על כשירות מערך המילואים. חרף אזהרותיו של קודמו בתפקיד, שאול מופז, שרי הממשלה מעולם לא קיימו דיון על כשירות מערך המילואים.
"במהלך המלחמה התעורר מחסור באמצעי הגנה, שהשית מגבלות כבדות על כוחות הצבא. אף שההצטיידות בפועל היא שקובעת את מידת המוכנות בתחום התחמושת לעת חירום, אין במטה הכללי נוהל לניתוח המשמעויות המבצעיות של הצטיידות בחסר לעומת יעדי ההיערכות, לרבות ניתוח השפעתו של מחסור זה על היכולת לממש את התכניות האופרטיביות. על אגף המבצעים במטה הכללי מוטלת האחריות להתאמת המלאים הקיימים לתכניות האופרטיביות לעת חירום במסגרת תכנית התחמושת המטכ"לית. נמצא כי לאגף אין מנגנון שמתפקידו לנהל בעת רגיעה את משאבי התחמושת בראייה כוללת של כמויות התחמושת הדרושות הן למשימות השוטפות והן למימוש התכניות האופרטיביות לעת חירום".
"נוכח מחסור בחלק מסוגי התחמושת בעת המלחמה, נקט משהב"ט תהליכי רכש מזורזים. מתחקיר של צה"ל עולה כי פריטי תחמושת שנרכשו לא סופקו במועד רלוונטי ללחימה או שהכמות שסופקה לא היה בה כדי להשפיע משמעותית על מהלך המלחמה".
מבקר המדינה מעיר כי כוח האדם ביחידות המחסנים (ימ"חים) של האוגדות צומצם ב-58%, מבלי שנבחנה השפעת התהליך על כשירותן של היחידות לשעת חירום. בבדיקה שנעשתה התגלו פערים עמוקים בין תקני הציוד במחסני החירום, לבין הימצאותו בפועל: היקף הציוד ללחימה כימית למשל, עמד בסוף שנת 2006 רק על 65% מהתקן.
על רקע המחסור, תרמו גורמים אזרחיים בניגוד לפקודות מטכ"ל, ציוד לחימה צבאי - כגון אפודי מגן, ערכות רפואיות ונעליים צבאיות.
בפרק שהוקדש למלאי התחמושת בצה"ל ולמוכנותו למלחמת לבנון השנייה, קובע המבקר כי תקני התחמושת לשעת חירום לא עודכנו במשך שנים, ואף נקבעו ללא ניתוח מעמיק של משמעויותיהם המבצעיות. "נמצא כי במשך שנים לא נערכו צה"ל ומשהב"ט לאפשרות של הגדלת מלאי התחמושת בזמן חירום באמצעות הגדלת כושר הייצור של התעשיות הביטחונית. לדעת משרד מבקר המדינה, הפעילות בנוגע לשמירתם של קווי ייצור חיוניים של תחמושת בארץ לזמן חירום היא ליקוי מהותי, שהתבטא בעבודת מטה ארוכת שנים שנעשתה בנושא ולא הניבה כל תוצאה ממשית. רק בעקבות המלחמה, שחשפה את הקשיים ברכישת תחמושת בתוך זמן קצר, חודשה בדיקת היכולת לייצר תחמושת בישראל בזמן חירום".
מבקר המדינה מתריע על תפקוד לקוי גם בפעילות ההסברה של ישראל: לדבריו, בלט חוסר תיאום בין גורמים שונים העוסקים בתחום על רקע היעדר מערך דברור לאומי. "הוואקום שנוצר גרם ליוזמות הסברה דווקא מצד הדרג הצבאי, שנקודת מבטו ביטחונית בלבד", קבע השופט בדימוס לינדנשטראוס.
"כשל הסברתי מתמשך" - כך מגדיר המבקר את הטיפול בתקשורת הערבית והזרה, שאותו אמור היה לרכז משרד ראש הממשלה. לדברי לינדנשטראוס, המשרד לא ריכז את הנושא כהלכה.
פיקוד העורף סבל ממחסור בהנחיות מיגון, מודעות לעיתונים וסרטי הדרכה לציבור. צה"ל גם לא שמר כראוי על ביטחון המידע המצוי ברשותו, והביא לחשיפת פרטים מסווגים בכלי-התקשורת.
"במהלך המלחמה בלבנון היקף חשיפת המידע המסווג היה רב ומשמעותי ונמשך עד לסיומה. יש לראות בחומרה את אי-ההקפדה בצה"ל בתחום החשוב והרגיש של שמירת ביטחון המידע המעידה על חוסר משמעת. משרד מבקר המדינה מעיר על היקף חשיפת המידע המסווג ועל אי-הפעלת הסמכות באופן תקיף וחד-משמעי בעת המלחמה לצמצם את היקף החשיפה, הן של הגורמים הפיקודיים ובראשם הרמטכ"ל וראש אגף המבצעים והן של הגורמים המקצועיים האחראים בצה"ל לביטחון המידע, ובראשם ראש אגף המודיעין, באמצעות ראש מחלקת ביטחון המידע".
תגובת צה"ל:
צה"ל לומד את המסקנות והלקחים שמעלה דו"ח מבקר המדינה והוא מחויב ליישומו המלא תוך בקרה ומעקב אחר דרכי היישום. צה"ל פעל ופועל לאורך שנת העבודה באמצעות מחלקת הבקרה במטה הכללי ובאמצעים נוספים על מנת לוודא תיקון הליקויים כפי שנכתבו בדו"ח. צה"ל רואה בדו"ח המבקר מכשיר חשוב וחיוני לאיתור ותיקון ליקויים בפעילות שהיא רחבת היקף ונוטלים בה חלק רבבות בני-אדם במגוון רחב של משימות.
דו"ח מבקר המדינה 58א' מתייחס לתקופת הביקורת שבין שנת 2006 לתחילת שנת 2007. כלל הנושאים המוזכרים בדו"ח עברו תהליך יסודי של בחינה וחלק ניכר מהם טופל עוד בטרם פורסם הדו"ח. צה"ל גיבש תוכניות עבודה סדורות כחלק מהליך הטמעת הלקחים, וזאת על מנת לעמוד באתגרי העתיד בצורה טובה יותר.
עם תום מלחמת לבנון השנייה החל צה"ל בתהליך בדיקה מקיף ויסודי, לרבות ביצוע תחקירים והפקת לקחים מהיערכות צה"ל לפני המלחמה ובמהלכה. דו"ח מבקר המדינה, העוסק בנושאים הקשורים למלחמת לבנון השנייה וכן נושאים העוסקים במערכת הביטחון, מתפרסם עתה כאשר צה"ל מצוי בעיצומם של מהלכים ליישום הלקחים שהופקו.
במקביל לביצוע תוכניות העבודה, שיפור הכשירות והמוכנות והגברת קצב האימונים, עסק צה"ל בשנה האחרונה בלחימה אינטנסיבית בגזרות השונות ובניסיונות הבלתי פוסקים של ארגוני הטרור לפגע בשטח ישראל. המתיחות בגבול הצפון, ירי רקטות הקסאם והמרגמות הבלתי פוסק על תושבי רצועת עוטף עזה והלחימה העיקשת בתשתיות הטרור הפועלות באזור יהודה ושומרון, הרחיבו באופן משמעותי את מעטפת האתגרים בפניה נדרש צה"ל לעמוד.