במפתיע אושרה היום לקריאה שנייה ושלישית בועדת הבריאות של הכנסת, הצעת החוק המאפשרת תרומת אבר תמורת 18,000 ₪. לאישור קדם ויכוח סוער בין ח"כ שלי יחמוביץ (עבודה-מימד) שטענה כי הצעת החוק מעודדת סחר באיברים כיוון שאדם עני שנמצא במצוקה כלכלית קשה עשוי להתפתות למכור איבר מגופו גם בעבור 18,000 ₪. לבין ח"כ אברהם רביץ (יהדות התורה), מושתל כליה בעצמו, שטען כי אין בכך פסול.
"אני לא רואה כל פסול בכך שהמדינה תפצה אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית קשה ומבקשים לתרום איבר מגופם. התרומה תתווסף למאגר כללי שיעמוד לרשות כל הזקוקים להשתלה. ומן הסתם ישרת בעיקר את החולים חסרי האמצעים. העשירים מבין החולים ממילא יכולים להרשות לעצמם לרכוש איברים בחו"ל", אמר רביץ, כנגדו אמרה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) כי "זהו סחר איברים בחסות הממשלה והחוק".
ח"כ אריה אלדד, שעמד בראש ועדת המשנה שהקימה הוועדה והתנגד בתחילה להצעת החוק אמר: "הצעת החוק מתמודדת עם המחסור החמור לאיברים להשתלה, עם התופעות הפסולות של סחר באיברים, ועם הרצון והשאיפה להציל יותר חיים. סלע המחלוקת העיקרי היה עניין התמורה הכספית לתרומה מן החי. שוכנעתי שיש לפצות תורם כך שלא יצא נפסד מתרומתו ויחד עם זה, לשאוף שהשיפוי יהיה סביר ולא יעודד אנשים במצוקה כלכלית למכור את אבריהם תמורת כסף".
על פי הנתונים שהוגשו לוועדה ממתינים בישראל יותר מ- 1,000 איש להשתלת איברים. מצוקה זו היוותה תמריץ לתופעה של סחר באיברים. הצעת החוק מסדירה את הפיקוח על נושא נטילת האיברים, הקצאתם והשתלתם תוך התייחסות הן לתרומת איברים מן החי והן מן המת .
הצעת החוק קובעת איסור בסחר איברים - איסור מתן תמורה, איסור קבלת תמורה ואיסור תיווך, פרט למקרים של: "תמורה מוצלבת" (הסכמת אדם אחד לתרום בחייו איבר לאדם אחר, כנגד הסכמת קרובו/מכרו של אותו אדם לתרום איבר לקרובו). או תשלום והחזר הוצאות לתורם איבר מגופו בחייו (תרומה מן החי) ותרומה שנתן תאגיד לאדם שהסכים לתרום איבר מגופו לאחר מותו (תאגיד שהכיר בו משרד הבריאות להעניק את התרומה למשפחה שהסכימה לתרום להשתלה איברים מגופתו של יקירה שנפטר) או מימון הוצאות קבורה והטסת גופתו של אדם שאיבריו ניטלו לאחר מותו.
כמו כן, הצעת החוק קובעת כי לגבי השתלת איבר מן החי, בכל מרכז רפואי העוסק בהשתלות, תפעל ועדת הערכה מקומית שתבדוק את התורמים הרוצים לתרום איבר מגופם. הוועדה תבדוק את התורם מבחינה פיסית ונפשית, אם ניתנה הסכמה מודעת שלו לתהליך התרומה ואם לא ניתנה תמורה אסורה בעד האיבר. אם אישרה ועדת הערכה המקומית את התרומה, תעביר את החלטתה למנכ"ל משרד הבריאות שיחליט אם לאשר אותה. מנהל מרכז ההשתלות יקבל את החלטת המנכ"ל ויתן אישור למרכז רפואי מורשה לבצע את נטילת האיבר. הליך מורכב זה אמור לצמצם ולמנוע תופעות של מכירת איברים ע"י אנשים שסובלים ממצוקה כלכלית קשה.
הסכום אותו יקבל התורם הוא של כ- 18,000 ₪, שישמש כהחזר על הוצאות שהוציא התורם לצורך רכישת ביטוח רפואי, ביטוח מפני פגיעה בכושר העבודה, ביטוח חיים, החזר על הוצאות טיפול פסיכולוגי, החזר הוצאות חופשת החלמה. התשלום ישולם לתורם על ידי המדינה ולתורם תינתן תעודת הוקרה.
הוועדה גם אישרה כי הפיצוי הכספי יינתן על ידי תאגיד גם במקרה של השתלת איבר מן המת, "חולה הזוקק להשתלה ירשם במאגר מידע במרכז הלאומי להשתלות, המרכז יאתר נתרם מתאים. מרכז ההשתלות או גוף ששר הבריאות הכיר בו (תאגיד), רשאי לקבל הסכמה של אדם בחייו לתרום איבר לאחר מותו (כרטיס אדי) וכן את הסכמתו של אותו אדם למתן תמורה כספית לקרובו לאחר נטילת האיברים".
מאידך, הצעת החוק קובעת כי יוטל מאסר של שלוש שנים או קנס של 202,000 ₪ למפר את החוק ולמבצע סחר של אברים שלא כדין. כאמור, הצעת החוק אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. (8 בעד, 2 נגד). והיא תובא בתוך מספר ימים לאישור מליאת הכנסת.
ח"כ יצחק גלנטי, יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון ואמר כי "הצעת החוק שאושרה בוועדה מסדירה את העקרונות לתרומה מן החי, תוך כדי שהיא אוסרת ומונעת סחר באיברים מחד ומעודדת תרומת איברים מן המת מאידך. אני מקווה שהחוק יעודד הרשמה מואצת ומוגברת של אזרחים ל"כרטיס אדי" ומצאי האיברים להשתלה יגדל וייתן מענה לצורך החיוני והקיים להצלת חיים".
"אני לא רואה כל פסול בכך שהמדינה תפצה אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית קשה ומבקשים לתרום איבר מגופם. התרומה תתווסף למאגר כללי שיעמוד לרשות כל הזקוקים להשתלה. ומן הסתם ישרת בעיקר את החולים חסרי האמצעים. העשירים מבין החולים ממילא יכולים להרשות לעצמם לרכוש איברים בחו"ל", אמר רביץ, כנגדו אמרה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) כי "זהו סחר איברים בחסות הממשלה והחוק".
ח"כ אריה אלדד, שעמד בראש ועדת המשנה שהקימה הוועדה והתנגד בתחילה להצעת החוק אמר: "הצעת החוק מתמודדת עם המחסור החמור לאיברים להשתלה, עם התופעות הפסולות של סחר באיברים, ועם הרצון והשאיפה להציל יותר חיים. סלע המחלוקת העיקרי היה עניין התמורה הכספית לתרומה מן החי. שוכנעתי שיש לפצות תורם כך שלא יצא נפסד מתרומתו ויחד עם זה, לשאוף שהשיפוי יהיה סביר ולא יעודד אנשים במצוקה כלכלית למכור את אבריהם תמורת כסף".
על פי הנתונים שהוגשו לוועדה ממתינים בישראל יותר מ- 1,000 איש להשתלת איברים. מצוקה זו היוותה תמריץ לתופעה של סחר באיברים. הצעת החוק מסדירה את הפיקוח על נושא נטילת האיברים, הקצאתם והשתלתם תוך התייחסות הן לתרומת איברים מן החי והן מן המת .
הצעת החוק קובעת איסור בסחר איברים - איסור מתן תמורה, איסור קבלת תמורה ואיסור תיווך, פרט למקרים של: "תמורה מוצלבת" (הסכמת אדם אחד לתרום בחייו איבר לאדם אחר, כנגד הסכמת קרובו/מכרו של אותו אדם לתרום איבר לקרובו). או תשלום והחזר הוצאות לתורם איבר מגופו בחייו (תרומה מן החי) ותרומה שנתן תאגיד לאדם שהסכים לתרום איבר מגופו לאחר מותו (תאגיד שהכיר בו משרד הבריאות להעניק את התרומה למשפחה שהסכימה לתרום להשתלה איברים מגופתו של יקירה שנפטר) או מימון הוצאות קבורה והטסת גופתו של אדם שאיבריו ניטלו לאחר מותו.
כמו כן, הצעת החוק קובעת כי לגבי השתלת איבר מן החי, בכל מרכז רפואי העוסק בהשתלות, תפעל ועדת הערכה מקומית שתבדוק את התורמים הרוצים לתרום איבר מגופם. הוועדה תבדוק את התורם מבחינה פיסית ונפשית, אם ניתנה הסכמה מודעת שלו לתהליך התרומה ואם לא ניתנה תמורה אסורה בעד האיבר. אם אישרה ועדת הערכה המקומית את התרומה, תעביר את החלטתה למנכ"ל משרד הבריאות שיחליט אם לאשר אותה. מנהל מרכז ההשתלות יקבל את החלטת המנכ"ל ויתן אישור למרכז רפואי מורשה לבצע את נטילת האיבר. הליך מורכב זה אמור לצמצם ולמנוע תופעות של מכירת איברים ע"י אנשים שסובלים ממצוקה כלכלית קשה.
הסכום אותו יקבל התורם הוא של כ- 18,000 ₪, שישמש כהחזר על הוצאות שהוציא התורם לצורך רכישת ביטוח רפואי, ביטוח מפני פגיעה בכושר העבודה, ביטוח חיים, החזר על הוצאות טיפול פסיכולוגי, החזר הוצאות חופשת החלמה. התשלום ישולם לתורם על ידי המדינה ולתורם תינתן תעודת הוקרה.
הוועדה גם אישרה כי הפיצוי הכספי יינתן על ידי תאגיד גם במקרה של השתלת איבר מן המת, "חולה הזוקק להשתלה ירשם במאגר מידע במרכז הלאומי להשתלות, המרכז יאתר נתרם מתאים. מרכז ההשתלות או גוף ששר הבריאות הכיר בו (תאגיד), רשאי לקבל הסכמה של אדם בחייו לתרום איבר לאחר מותו (כרטיס אדי) וכן את הסכמתו של אותו אדם למתן תמורה כספית לקרובו לאחר נטילת האיברים".
מאידך, הצעת החוק קובעת כי יוטל מאסר של שלוש שנים או קנס של 202,000 ₪ למפר את החוק ולמבצע סחר של אברים שלא כדין. כאמור, הצעת החוק אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. (8 בעד, 2 נגד). והיא תובא בתוך מספר ימים לאישור מליאת הכנסת.
ח"כ יצחק גלנטי, יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון ואמר כי "הצעת החוק שאושרה בוועדה מסדירה את העקרונות לתרומה מן החי, תוך כדי שהיא אוסרת ומונעת סחר באיברים מחד ומעודדת תרומת איברים מן המת מאידך. אני מקווה שהחוק יעודד הרשמה מואצת ומוגברת של אזרחים ל"כרטיס אדי" ומצאי האיברים להשתלה יגדל וייתן מענה לצורך החיוני והקיים להצלת חיים".