רמת האמון של הציבור במערכת המשפט נמצאת בשפל הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות- כך עולה ממדד רב שנתי אותו ערכו פרופ' ערן ויגודה-גדות מאוניברסיטת חיפה וד"ר שלמה מזרחי מאוניברסיטת בן-גוריון. גם רמת האמון במבקר המדינה נמצאת בשפל: בשבע השנים האחרונות הייתה רק שנה אחת שרמת האמון בו הייתה נמוכה יותר מאשר בשנה זו.
הסקר נערך בשבע השנים האחרונות במתכונת זהה ועם שאלות זהות הקיף 574 אזרחים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. רמת האמון ושביעות הרצון נמדדו ברצף של 1-7 (1- לא מאמין כלל או לא שבע רצון לחלוטין; 7-מאמין ביותר או שבע רצון ביותר).
כאמור, רמת האמון של הציבור במערכת המשפט נמצאת בירידה מתמדת בכל אחת משבע שנות הסקר: מציון גבוה יחסית של 3.24 בשנת 2001 הגיעה רמת האמון בשנת 2007 לציון של 2.77 בלבד. גם עובדי המערכת סובלים מירידה באמון לעומת שנים קודמות. רמת האמון בשופטים עומדת על 3.12 לעומת 3.15 בשנה שעברה.
החוקרים מציינים כי ציון זה עדיין לא נמוך, אולם מדובר בציון הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות. אחריהם מגיעים עובדי הפרקליטות עם ציון של 3 (לעומת 3.04 בשנה שעברה) וגם כאן מדובר בציון הנמוך ביותר בכל שנות הסקר. עורכי הדין בשירות הציבורי נמצאים במקום האחרון עם רמת אמון של 2.81 (לעומת 2.85 בשנה שעברה).
מנתונים אלה קל להבין מדוע גם שביעות הרצון ממערכת בתי המשפט ככלל נמצאת גם היא בשפל: הציון של 2.7 הוא גם נמוך יחסית וגם הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות מלבד שנת 2005.
גם רמת האמון במערכת ביקורת המדינה נמצאת בירידה לעומת השנה שעברה: 3.03 לעומת 3.07 בשנה שעברה. מבקר המדינה תחת שני כובעיו- המבקר ונציב תלונות הציבור- איבד גם הוא מאמון הציבור בשנה האחרונה. תחת כובע המבקר רושם מיכה לינדנשטראוס את רמת האמון הנמוכה בשבע השנים האחרונות מלבד שנת 2005 ואף רושם ירידה חדה לעומת שנת 2006: 3.22 לעומת 3.41 בשנה שעברה.
תחת כובע נציב התלונות רושם לינדנשטראוס את רמת האמון הנמוכה ביותר בשבע השנים האחרונות וגם כאן יש ירידה חדה לעומת השנה הקודמת: 3 לעומת 3.2 ב-2006. לדברי החוקרים, יש לציין כי שני המדדים עדיין אינם נחשבים נמוכים, אולם אין להתעלם ממגמת הירידה הנמשכת.