חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007, אושר אמש במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית. החוק החדש יחליף את חוק זכות יוצרים הבריטי משנת 1911 ופקודת זכות יוצרים, שחלים בישראל מאז המנדט הבריטי. החוק עבר ברוב גדול במליאת הכנסת וזכה לתמיכה רבה של סיעות הבית. משרד המשפטים, באמצעות עוה"ד עמית אשכנזי ותמיר אפורי, קידם את הצעת החוק משך תקופה ארוכה, והיא נדונה בועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ משה כחלון, משך מספר רב של ישיבות.
לפי החוק החדש יהיו הזכויות הבאות ביצירה: זכות בלעדית לשלוט בהעתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט, עשיית יצירות נגזרות, והשכרה של היצירות השונות, כל סוג יצירות והזכויות הנתונות ביחס אליו. לצד זכויות היוצרים, יש הוראות לעניין שימושים מותרים שלא היו בחוק המנדטורי, כגון פטורים לצרכי הוראה במוסדות חינוך, שימור דיגיטלי של תכנים, ו"הנדסה חוזרת" של תוכנת מחשב לצרכי פיתוח תוכנות משלימות או גילוי פרצות אבטחה. חידוש מרכזי בפרק זה הוא סעיף כללי, המגדיר את רשימת המטרות שלשמן ניתן לעשות "שימוש הוגן" ביצירה, בהתאם למבחנים הקבועים בסעיף זה. הוראה זו מאפשרת את הגמישות לבתי המשפט, במקרים המתאימים, לאזן בין זכות היוצרים לבין אינטרסים אחרים.
בחוק נקבעות לצד הזכויות הכלכליות גם זכויותיו המוסריות-אישיות של היוצר, החלות לצד הזכויות הכלכליות הקיימות ביצירה. זכויות אלה הן הזכות למתן קרדיט והזכות למנוע שינוי ביצירה הפוגע בכבודו של היוצר. בפרק זה נכלל הסדר מפורט יותר מזה שהיה קבוע בחוק הקודם, כדי לתת תשובות לסוגיות שונות שנותרו בלתי פתורות, כמו זכויות מוסריות ביצירה של עובד, וזכויות לאחר מות היוצר. לצד זכויות אלה, סייג לפיו לא תהיה אחריות בשל הפרת זכות מוסרית, במקרה שהפעולה שנעשתה ביצירה היתה סבירה בנסיבות העניין. לאחר דיונים בין משרד המשפטים לבין ארגוני היוצרים, הוצעה הוראה משלימה המפרטת רשימה של שיקולים שבית המשפט יוכל להביא בחשבון בעניין זה.
בחוק זכות יוצרים גם הוראה בנושא פסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק. זו הוראה מעט יוצאת דופן במשפט האזרחי. מטרתה לשרת תכלית ראייתית, הקשורה בכך שקשה לעתים לכמת את שווי הנזק בהפרת זכות יוצרים, ותכלית הרתעתית. הועדה שמעה טענות רבות בנושא חשש מפני שימוש לרעה במנגנון זה. לאחר מספר דיונים הושגה פשרה גם בנושא זה, באופן שלרשימת השיקולים שנכללה בהצעת החוק נוספה הוראה שלפיה על בית המשפט להתחשב גם ב- "תום לבו" של המפר. מטרתה של תוספת זו היא לאפשר הבחנה בין מי שהפר זכות יוצרים בתום לב, שביחס אליו אין מקום לשיקולים הרתעתים, לבין מי שמפר זכויות בחוסר תום לב, שם לתכלית ההרתעתית יהיה משקל גדול יותר.
במהלך הדיונים הועדה קיבלה עשרות ניירות עמדה של ארגוני יוצרים ושל גורמים מעוניינים אחרים, והזמינה לדיוניה משתתפים רבים, שמספרם הכולל הוא מאות. במהלך הדיונים משרד המשפטים הצליח לגבש הסכמה סביב סוגיות רבות שהיו במחלוקת בחוק, כולל נושאים שהיו במחלוקת ציבורית ערה. החוק שעבר משקף איזונים בין האינטרסים השונים, באופן שנראה כי מרבית הגורמים המעורבים שבעי רצון מהתוצאה, הן בין היוצרים, הן בתעשיית ההפקה והשידור, ומשרד המשפטים מברך על כך. משרד המשפטים סבור שהחוק מציג איזון ראוי בין הצורך לעודד את היצירה לבין האינטרסים הציבוריים השונים הרלבנטיים.