שופטי בג"ץ (בייניש, ריבלין ואלון) דחו הבוקר עתירה שהגישו חברי הכנסת יחימוביץ', אלדד וכהן נגד החלטת מועצת הרשות השניה שלא למנות מחדש את יצחק לבני ורחל בן ארי לכהונה שנייה כנציגי הציבור בדירקטוריון חברת החדשות של הערוץ השני.
שופטי בג"ץ קבעו כי לא הוברר שנפל פגם מהותי באופן ההחלטה, ועל כן "לא קמה עילה להתערבותנו בהחלטות המועצה. אפשר שהיה מקום ליתן משקל משמעותי יותר לשיקול בדבר עצמאות הדירקטורים, וליתן משקל נמוך יותר לשיקולים הנוגעים לצורך ברענון השורות ולמצבה האובייקטיבי של חברת החדשות, אך אין בידינו לקבוע כך".
כהונת נציגי הציבור, הממונים לתפקידם על ידי מועצת הרשות השניה, נקבעה בחוק לתקופה בת שלוש שנים הניתנת להארכה לכהונה נוספת.
מועצת הרשות השניה החליטה שלא להאריך את כהונתם של לבני ובן ארי לאחר שסיימו תקופת כהונה בת שלוש שנים, ולמנות תחתם דירקטורים חדשים. זאת לאחר שלבני ובן ארי, שהיו חברי ועדת איתור למנכ"ל חברת החדשות, התנגדו למינויו של רפי גינת לתפקיד מנהל חברת החדשות, ונאלצו לפרוש בטרם נבחר מנכ"ל חדש. התנגדות זו מנעה את מינויו של גינת לתפקיד, שכן ההסדרים המבניים שנקבעו בחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990 העניקו לנציגי הציבור בדירקטוריון את הכוח "לחסום" מינוי למנהל חברת החדשות אשר אינו עונה, לגישתם, לאינטרס הציבור.
השאלה המרכזית שהתעוררה בעתירה היתה, האם החלטת מועצת הרשות השניה שלא למנות את לבני ובן ארי לכהונה נוספת ניתנה כתוצאה משקילת שיקול זר, והוא רצון הזכייניות למנות מנכ"ל שלא היה מקובל על השניים. עוד טענו העותרים כי החלטה זו נתקבלה באי-סבירות, מאחר שהמועצה לא שקלה, או לא נתנה משקל מספיק, לשיקול בדבר חשיבות עצמאות נציגי הציבור בדירקטוריון. לעמדה זו הצטרפו לבני ובן ארי, ואף היועץ המשפטי לממשלה.
בפסק הדין שנכתב על-ידי הנשיאה ד' ביניש, עמד בית המשפט על האיזון שנקבע בחוק - בכל הנוגע להליך בחירת מנהל לחברת החדשות - בין האינטרס הציבורי בדבר שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, לבין האינטרסים הכלכליים של הזכייניות. בית המשפט ציין כי החשש שאיזון זה הופר עקב התערבות בעלי עניין נראה היה ממשי מלכתחילה, ואין להתעלם ממנו אף כיום. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי מדובר במועצה פלורליסטית המורכבת מנציגי ציבור שאין לייחס לה שיקולים זרים ללא הצבעה על תשתית עובדתית מתאימה.
"לא נותר לנו אלא לקוות שבנסיבות העניין היה בהפעלת הביקורת השיפוטית ובחשיפה הציבורית של הפרשה, כדי להעביר את המסר של חשיבות השמירה על עצמאות נציגי הציבור בדירקטוריון של חברת החדשות, המופקדת על אמינות ומהימנות שידור חדשות הוגן ומאוזן לציבור, וכי מסר זה אף ינחה את נציגי הציבור המכהנים בדירקטוריון חברת החדשות בשיקוליהם למינוי מנהל לחברה", חותמים השופטים את הפסק בדחותם את העתירה.
שופטי בג"ץ קבעו כי לא הוברר שנפל פגם מהותי באופן ההחלטה, ועל כן "לא קמה עילה להתערבותנו בהחלטות המועצה. אפשר שהיה מקום ליתן משקל משמעותי יותר לשיקול בדבר עצמאות הדירקטורים, וליתן משקל נמוך יותר לשיקולים הנוגעים לצורך ברענון השורות ולמצבה האובייקטיבי של חברת החדשות, אך אין בידינו לקבוע כך".
כהונת נציגי הציבור, הממונים לתפקידם על ידי מועצת הרשות השניה, נקבעה בחוק לתקופה בת שלוש שנים הניתנת להארכה לכהונה נוספת.
מועצת הרשות השניה החליטה שלא להאריך את כהונתם של לבני ובן ארי לאחר שסיימו תקופת כהונה בת שלוש שנים, ולמנות תחתם דירקטורים חדשים. זאת לאחר שלבני ובן ארי, שהיו חברי ועדת איתור למנכ"ל חברת החדשות, התנגדו למינויו של רפי גינת לתפקיד מנהל חברת החדשות, ונאלצו לפרוש בטרם נבחר מנכ"ל חדש. התנגדות זו מנעה את מינויו של גינת לתפקיד, שכן ההסדרים המבניים שנקבעו בחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990 העניקו לנציגי הציבור בדירקטוריון את הכוח "לחסום" מינוי למנהל חברת החדשות אשר אינו עונה, לגישתם, לאינטרס הציבור.
השאלה המרכזית שהתעוררה בעתירה היתה, האם החלטת מועצת הרשות השניה שלא למנות את לבני ובן ארי לכהונה נוספת ניתנה כתוצאה משקילת שיקול זר, והוא רצון הזכייניות למנות מנכ"ל שלא היה מקובל על השניים. עוד טענו העותרים כי החלטה זו נתקבלה באי-סבירות, מאחר שהמועצה לא שקלה, או לא נתנה משקל מספיק, לשיקול בדבר חשיבות עצמאות נציגי הציבור בדירקטוריון. לעמדה זו הצטרפו לבני ובן ארי, ואף היועץ המשפטי לממשלה.
בפסק הדין שנכתב על-ידי הנשיאה ד' ביניש, עמד בית המשפט על האיזון שנקבע בחוק - בכל הנוגע להליך בחירת מנהל לחברת החדשות - בין האינטרס הציבורי בדבר שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, לבין האינטרסים הכלכליים של הזכייניות. בית המשפט ציין כי החשש שאיזון זה הופר עקב התערבות בעלי עניין נראה היה ממשי מלכתחילה, ואין להתעלם ממנו אף כיום. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי מדובר במועצה פלורליסטית המורכבת מנציגי ציבור שאין לייחס לה שיקולים זרים ללא הצבעה על תשתית עובדתית מתאימה.
"לא נותר לנו אלא לקוות שבנסיבות העניין היה בהפעלת הביקורת השיפוטית ובחשיפה הציבורית של הפרשה, כדי להעביר את המסר של חשיבות השמירה על עצמאות נציגי הציבור בדירקטוריון של חברת החדשות, המופקדת על אמינות ומהימנות שידור חדשות הוגן ומאוזן לציבור, וכי מסר זה אף ינחה את נציגי הציבור המכהנים בדירקטוריון חברת החדשות בשיקוליהם למינוי מנהל לחברה", חותמים השופטים את הפסק בדחותם את העתירה.