"כאשר התקשורת מכינה את דעת הקהל שפלוני יזוכה ולבסוף הוא מורשע התקשורת מאשימה את ביהמ"ש ודבר זה פוגע באמון הציבור בבית המשפט", אמרה נשיאת מועצת העיתונות ושופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר בדברה בכנס "הפורום למשפט וחברה" במכללה האקדמית נתניה.
בדיון אמר דורנר כי העובדה שעיתונים לקחו לפוליגרף עדות במשפט רמון היא בבחינת שבירת כלים, "הגענו לקצה, עיתון אחד פסק שהעדות דוברות אמת ושני שלא" אמרה, לטענתה אם העיתון מרשיע מראש אדם זה דבר מסוכן, אסור לעיתונאי לתת "פסק דין" יש לשמור על חופש העיתונות אבל להקפיד על הכללים האתים שניסחה מועצת העיתונות.
ראש ביה"ס לתקשורת באוניברסיטת ת"א פרופ' יורם פרי סיפר כי עורך עיתון הודה בפניו כי יצא בביקורת נגד אחד הרמטכ"לים, עשרה ימים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו משום "שהעז" להעניק ראיון בלעדי לעיתון מתחרה, אמון הציבור בכל מוסדות השלטון כולל התקשורת פחת בגלל הספקות שמעוררת התקשורת אמר פרי.
העיתונאי ברוך קרא (ערוץ 10) טען כי התקשורת מתמכרת לגרסאות של ספינולוגים כי חלקה מחפשת עבודה קלה ויש לה חיבור לאינטרסים זרים. "בפרשת רמון" היה, לדבריו קמפיין תקשורתי מתוזמן לטובת רמון עד כדי פנטיות ברצונם של עיתונאים להשיג זיכוי לרמון, לעומת זאת האווירה הציבורית שיצרה התקשורת לגבי קצב הייתה שלילית למרות שעיתונאים ידעו שיש סימני שאלה לגבי התנהגות מתלוננות מסוימות.
העיתונאי יובל יועז (הארץ) טען כי עיתונאים לא מקפידים על ההפרדה בין עובדות לדעות, נעולים מראש ולא מספקים לקוראים מספיק עובדות. העיתונאי משה נגבי (קול-ישראל) המשמש גם כמרצה במכללה האקדמית נתניה הוקיע את "שתיקת הכבשים" של התקשורת כאשר מונה רמון למשנה לראש הממשלה זמן קצר לאחר שהורשע. לטענתו בתקשורת יש עיתונאים מושחתים והעיתונות עצמה נגועה בשחיתות.