החוקר יהודה זיו שבדק את תולדות השמות הרשמיים במפת המדינה בנגב גילה שראש הממשלה באותם ימים, דוד בן גוריון, החליט להעניק שמות יהודיים למקומות ואתרים בהר חברון למרות שהם נכללו אז בתחום ממלכת ירדן.
מיד לאחר מבצע עובדה לכיבוש הנגב את הקים בן גוריון את "הוועדה למתן שמות עבריים לנגב", שפעלה ליד משרד ראש הממשלה. באותה עת לא היו עדיין בנגב אלא יישובים אחדים בלבד , ועיקר עיסוקה של הוועדה היה קביעת שמות עבריים לעצמים גיאוגרפיים.
במהלך עשרה חודשים בלבד, בין התאריכים 29/5/50-18/7/49, קיימה הוועדה 29 ישיבות, שבהן נקבעו לאתרים שמדרום לקו הרוחב אשקלון- שפך נחל קדרון 561. עבודת הוועדה סוכמה במפה העברית הראשונה של הנגב (גיליון 2/"ישראל דרום", 1:250,000, 1950). מפה זו היא היחידה בהוצאת מחלקת המדידות, שבצד שמו העברי של כל מקום צוין גם שמו הערבי הקודם!
מפה זו יצאה לאור לאחר הסכם שביתת הנשק עם ירדן (3 באפריל 1949), שבעקבותיו סומן "הקו הירוק" בדרום הר חברון. אולם, הוועדה התעלמה מחלוקה זו בין המדינות וקבעה, ביוזמת בן-גוריון ובאישורו, כמה וכמה שמות עבריים גם ליישובים, חורבות ועצמים גיאוגרפיים בתוך תחומי ירדן שמעבר לקו הירוק בגזרה זו.
בין היתר קבעה הועדה שהכפר הירדני יאטה יקרא יוטה כשמו התנ"כי, הכפר אסתמוע יקרא אשתמוע כשמו העברי וח'רבת ענב תקרא ענק על שם הענקים המופיעים בספר יהושע. לימים, כשישראל הקימה את ההתיישבות היהודית בהר חברון הפכו השמות הוירטואליים במפת בן גוריון לשמות הרשמיים של הישובים החדשים באזור.
הכנס השלישי לחקר הספר והמדבר יתקיים ביום חמישי נר שני של חנוכה כו' בכסלו , 6/12 , מהשעה 10:00 – 16:00. בכנס ישתתפו בין היתר פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה שירצה על תולדות ספר המדבר, ד"ר יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב שירצה על ספר המדבר כגן עדן לציפורים מקומיות ונודדות, ד"ר זאב משל מאוניברסיטת תל אביב ינסה להשיב על השאלה מי בנה את שלב א' של מצדה?
הכנס יתקיים בבית ספר שדה סוסיא והוא נערך ביוזמת המועצה האזורית הר חברון ובית הספר. בכנס ירצו טובי המרצים והחוקרים בארץ בנושאי היסטוריה , ארכיאולוגיה , ומדעי הטבע . הנושא ממוקד – " הסְפר והמדבר בארץ ישראל". בכנס ישתתפו כ – 200 אנשים מכל רחבי הארץ , דתיים ושאינם דתיים , רובם מבוגרים , מתעניינים בידיעת הארץ .