מה עובר בראשו של נער צעיר המחזיק אקדח? האם הוא מחליט במודע להרוג? או שמא זוהי התנהגות הנובעת מאינסטינקט? הדיון לגבי אלימות בני הנוער ההולכת וגואה בזמן האחרון, חוזרת תמיד לבעיות במשפחה, התמכרות לסמים ולאלכוהול, עוני, אבטלה ודיאטה. אבל בשנים האחרונות ישנם מדענים הבוחנים את תופעת אלימות בני הנוער כאשר הם מניחים כי ישנה בעיה של סימפטום או מחלה ממשית בתיפקוד המוח.
פרויקט חדש בראשות קמיליה באטמנגליה, מייסדת חברת קידס. היא נוקטת בגישה יצירתית על מנת לשפר את איכות החיים של ילדים מוזנחים וילדים שעברו התעללות מכל סוג שהיא. הארגון של קמיליה פועל ב-33 בתי ספר ברחבי אנגליה. הפרויקט התחיל לבחון את המוח של צעירים לאור התנהגות פוגעת. מטרת המחקר היא להבין מה מניע את אותם חוליגנים, בפי העם.
"ילדים מוזנחים וילדים שעברו טראומה לא מנתחים סיטואציה באופן אובייקטיבי", מסבירה קמיליה, "הם לא מגיעים לשלב של החלטה על פי כללי אתיקה מקובלים במצב ניטרלי".
במהלך הפרויקט, שנערך בשיתוף עם פרופסור פרנה ורגה- קאדם, מבית החולים אורמונד לילדים. 10 ילדים בגילאי 11 עד 14 יאובחנו לגבי עמדתם המוקדמת לגבי התנהגות אנטי-חברתית, ביחד עם בדיקת אינטליגנציה, קוגניציה, כישורים אקדמיים וסטטוס ריגשי. לאחר מכן הם ישכבו בתוך סוקר, על מנת שהרופאים יוכלו לבדוק את אזור המוח (מצב השכבות, שפיות). זוהי הפעם הראשונה שבה מחקר שכזה נערך", אמר ד"ר היומן מאקי, שעורך את המחקר עבור חברת קידס בע"מ.
הסורק המוחי יוכל לתת פתרונות חדשים לגבי השפעות החשיפה הממושכת ללחץ כרוני בילדים אלימים ובילדים בעלי הפרעות רגשיות. בטווח הארוך, מחקר זה אמור לסייע לרופאים ולעובדים סוציאליים כאשר צעיר עם עבר של הפרעה ירצה לחזור לחיות כחלק מן הקהילה.
אנשים רבים המתנגדים למחקר טוענים שהשלכת הסיבות לגבי ההתנהגות הזו על פעילות מוחית חריגה בסך הכול מורידה מהאדם את הסמכות לגבי לקיחת האחריות על מעשיו. אבל, למרות הכול, יצאו לאחרונה מחקרים רבים על ההשפעה ההרסנית של דברים מסוימים על המוח - בטווח הארוך.
המחקר, שנערך בבית יתומים אלמוני, הציע שמחסור בחיבה פיזית לאדם עלולה לגרום לשחרור בלתי נורמאלי של כריסטול (הורמון לחץ). כמובן שגם לגנים יש תפקיד לא מבוטל כאן, על פיהם נקבע יחס הגוף לשחרור החומרים.
סריקות המוח, מגלה לנו ד"ר מאקי, מראות שינויים מאוד רציניים ומהותיים בין מוח של בני נוער עם הפרעה כלשהי, לבין ילדים נורמאליים. ילדים עם בעיות רגשיות נוטים להיות יותר אגרסיביים. כל מגע קל יכול להתפרש אצל ילדים עם טראומת עבר כמגע אלים.
הרופאים מקווים כי המוח, כמו כל שריר אחר, יוכל להיות מאומן בתוכנית מיוחדת וכך להשתפר. ד"ר מאקי מדבר על יצירת סביבה תומכת, אוהבת ואכפתית. לחברת קידס יש כבר הרבה הצלחות בתחום, לאחר טיפול בילדים ונוער מגיל 3 עד 23, ונתינת סביבה תומכת ואוהבת. המוטו של החברה הוא: "להראות להם מה טוב ומה לא טוב". בעוד כמה שנים פרויקט זה עשוי לעזור לילדים לצאת ממעגל האלימות. בינתיים נשאר לנו רק לקוות ולאהוב.
פרויקט חדש בראשות קמיליה באטמנגליה, מייסדת חברת קידס. היא נוקטת בגישה יצירתית על מנת לשפר את איכות החיים של ילדים מוזנחים וילדים שעברו התעללות מכל סוג שהיא. הארגון של קמיליה פועל ב-33 בתי ספר ברחבי אנגליה. הפרויקט התחיל לבחון את המוח של צעירים לאור התנהגות פוגעת. מטרת המחקר היא להבין מה מניע את אותם חוליגנים, בפי העם.
"ילדים מוזנחים וילדים שעברו טראומה לא מנתחים סיטואציה באופן אובייקטיבי", מסבירה קמיליה, "הם לא מגיעים לשלב של החלטה על פי כללי אתיקה מקובלים במצב ניטרלי".
במהלך הפרויקט, שנערך בשיתוף עם פרופסור פרנה ורגה- קאדם, מבית החולים אורמונד לילדים. 10 ילדים בגילאי 11 עד 14 יאובחנו לגבי עמדתם המוקדמת לגבי התנהגות אנטי-חברתית, ביחד עם בדיקת אינטליגנציה, קוגניציה, כישורים אקדמיים וסטטוס ריגשי. לאחר מכן הם ישכבו בתוך סוקר, על מנת שהרופאים יוכלו לבדוק את אזור המוח (מצב השכבות, שפיות). זוהי הפעם הראשונה שבה מחקר שכזה נערך", אמר ד"ר היומן מאקי, שעורך את המחקר עבור חברת קידס בע"מ.
הסורק המוחי יוכל לתת פתרונות חדשים לגבי השפעות החשיפה הממושכת ללחץ כרוני בילדים אלימים ובילדים בעלי הפרעות רגשיות. בטווח הארוך, מחקר זה אמור לסייע לרופאים ולעובדים סוציאליים כאשר צעיר עם עבר של הפרעה ירצה לחזור לחיות כחלק מן הקהילה.
אנשים רבים המתנגדים למחקר טוענים שהשלכת הסיבות לגבי ההתנהגות הזו על פעילות מוחית חריגה בסך הכול מורידה מהאדם את הסמכות לגבי לקיחת האחריות על מעשיו. אבל, למרות הכול, יצאו לאחרונה מחקרים רבים על ההשפעה ההרסנית של דברים מסוימים על המוח - בטווח הארוך.
המחקר, שנערך בבית יתומים אלמוני, הציע שמחסור בחיבה פיזית לאדם עלולה לגרום לשחרור בלתי נורמאלי של כריסטול (הורמון לחץ). כמובן שגם לגנים יש תפקיד לא מבוטל כאן, על פיהם נקבע יחס הגוף לשחרור החומרים.
סריקות המוח, מגלה לנו ד"ר מאקי, מראות שינויים מאוד רציניים ומהותיים בין מוח של בני נוער עם הפרעה כלשהי, לבין ילדים נורמאליים. ילדים עם בעיות רגשיות נוטים להיות יותר אגרסיביים. כל מגע קל יכול להתפרש אצל ילדים עם טראומת עבר כמגע אלים.
הרופאים מקווים כי המוח, כמו כל שריר אחר, יוכל להיות מאומן בתוכנית מיוחדת וכך להשתפר. ד"ר מאקי מדבר על יצירת סביבה תומכת, אוהבת ואכפתית. לחברת קידס יש כבר הרבה הצלחות בתחום, לאחר טיפול בילדים ונוער מגיל 3 עד 23, ונתינת סביבה תומכת ואוהבת. המוטו של החברה הוא: "להראות להם מה טוב ומה לא טוב". בעוד כמה שנים פרויקט זה עשוי לעזור לילדים לצאת ממעגל האלימות. בינתיים נשאר לנו רק לקוות ולאהוב.