לפני בדיוק 60 שנה הותקף בית הכנסת הגדול בחלב בפרעות שהתפרצו לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ-ישראל והקמת מדינת ישראל ב-29 בנובמבר 1947.
בין הנזקים הקשים בפרעות היה הפגיעה בכתר ארם צובא, כתר ארם צובא הוא המקור המוסמך ביותר לנוסח המסורה של התנ"ך. הוא נכתב בטבריה בראשית המאה העשירית, נשמר בירושלים, נשדד בידי צלבנים ונפדה במצרים, שם סמך עליו הרמב"ם בכתיבת ספרי תורה. בהמשך כתב היד הגיע לחלב, כנראה בידי אחד מצאצאי הרמב"ם, ונשמר בבית הכנסת עד הפרעות ב-1947.
מרדכי פחאם, יהודי מחלב, הצליח להוציא את הכתר מסוריה והביא אותו לירושלים בשנת 1957. הוא מסרו לידי יצחק בן-צבי, נשיא המדינה, שהפקיד אותו בידי מכון בן-צבי. לאחר שיקומו במוזיאון ישראל, מוצג הכתר היום בהיכל הספר, ליד מגילות מדבר יהודה.
כשליש מתוך כתב היד חסר וישנן כמה תיאוריות לגבי נסיבות היעלמו – שרפה, לקיחה בידי אנשים שונים וכדומה. יצויין כי דף אחד מדברי הימים נמסר לבית הספרים הלאומי בשנת 1982 מידי אישה מברוקלין.
קטע חדש מה"כתר" הגיע למכון בן-צבי בימים אלו. הקטע הקטן ועליו פסוקים מתוך ספר שמות, פרק ח (מכות מצרים) נתרם על-ידי משפחת שמואל וקלרה סבג. מר שמואל סבג המנוח, יליד חלב, הרים את הקטע מרצפת בית הכנסת מיד אחרי הפרעות. מר סבג החזיק את הקטע בארנקו עד מותו בברוקלין, בניו יורק, בשנת 2000.
משפחת סבג תרמה את הקטע למכון בן-צבי, שמופקד על הכתר. במסיבת העיתונאים שתיערך ביום ראשון ביד יצחק בן צבי יעיד פרופ' יום-טוב עסיס, ראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יעיד על זיכרונותיו מן הפרעות כילד בחאלב וידבר על כיוון חדש באיתור חלקים נוספים בכתר.
במסיבת העיתונאים יסביר ד"ר יוסף עופר, מומחה לנוסח המסורה מאוניברסיטת בר-אילן, את חשיבות התגלית וידבר על כיוון חדש בחיפושים אחר חלקים חסרים מהכתר. ד"ר צבי צמרת, מנכ"ל יד יצחק בן-צבי ומיכאל גלצר, המזכיר האקדמי של מכון בן-צבי, יספרו כיצד נשמר הקטע, וכיצד הגיע לירושלים היום. ויקראו לצאצאים קהילת חאלב שבידי מי מאנשיה נותרו קטעים מתוך הכתר לחשוף אותם.
בין הנזקים הקשים בפרעות היה הפגיעה בכתר ארם צובא, כתר ארם צובא הוא המקור המוסמך ביותר לנוסח המסורה של התנ"ך. הוא נכתב בטבריה בראשית המאה העשירית, נשמר בירושלים, נשדד בידי צלבנים ונפדה במצרים, שם סמך עליו הרמב"ם בכתיבת ספרי תורה. בהמשך כתב היד הגיע לחלב, כנראה בידי אחד מצאצאי הרמב"ם, ונשמר בבית הכנסת עד הפרעות ב-1947.
מרדכי פחאם, יהודי מחלב, הצליח להוציא את הכתר מסוריה והביא אותו לירושלים בשנת 1957. הוא מסרו לידי יצחק בן-צבי, נשיא המדינה, שהפקיד אותו בידי מכון בן-צבי. לאחר שיקומו במוזיאון ישראל, מוצג הכתר היום בהיכל הספר, ליד מגילות מדבר יהודה.
כשליש מתוך כתב היד חסר וישנן כמה תיאוריות לגבי נסיבות היעלמו – שרפה, לקיחה בידי אנשים שונים וכדומה. יצויין כי דף אחד מדברי הימים נמסר לבית הספרים הלאומי בשנת 1982 מידי אישה מברוקלין.
קטע חדש מה"כתר" הגיע למכון בן-צבי בימים אלו. הקטע הקטן ועליו פסוקים מתוך ספר שמות, פרק ח (מכות מצרים) נתרם על-ידי משפחת שמואל וקלרה סבג. מר שמואל סבג המנוח, יליד חלב, הרים את הקטע מרצפת בית הכנסת מיד אחרי הפרעות. מר סבג החזיק את הקטע בארנקו עד מותו בברוקלין, בניו יורק, בשנת 2000.
משפחת סבג תרמה את הקטע למכון בן-צבי, שמופקד על הכתר. במסיבת העיתונאים שתיערך ביום ראשון ביד יצחק בן צבי יעיד פרופ' יום-טוב עסיס, ראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יעיד על זיכרונותיו מן הפרעות כילד בחאלב וידבר על כיוון חדש באיתור חלקים נוספים בכתר.
במסיבת העיתונאים יסביר ד"ר יוסף עופר, מומחה לנוסח המסורה מאוניברסיטת בר-אילן, את חשיבות התגלית וידבר על כיוון חדש בחיפושים אחר חלקים חסרים מהכתר. ד"ר צבי צמרת, מנכ"ל יד יצחק בן-צבי ומיכאל גלצר, המזכיר האקדמי של מכון בן-צבי, יספרו כיצד נשמר הקטע, וכיצד הגיע לירושלים היום. ויקראו לצאצאים קהילת חאלב שבידי מי מאנשיה נותרו קטעים מתוך הכתר לחשוף אותם.