ד"ר יריב בן אליעזר שוחח ביומן הצהרים של ערוץ 7 ששודר מכנס העיתונאים באילת. על המצב כיום קבע כי יש מקום לתיקונים רבים בתחום התקשורת ובעיקר דרושה ענווה. "העיתונאים מתנהגים בשחצנות וחושבים שבידיהם כל הכוח. כך הם גם פוגעים באתיקה".
בן אליעזר מספר כי בשנות התשעים ערך מחקר בו ביקש לצייר את דמותו של העיתונאי הישראלי והגיע לתווים ברורים של זכר אשכנזי, חילוני, אקדמאי, תושב המרכז. "לכל אלה יש נקודת מוצא אחת. לכן לא מתעסקים בהתנחלויות. לכן לא מדברים על מצוקת הפריפריה אלא אם כן אתיופי רוצח את אשתו. התקשורת מעדיפה להתעסק רק במה שליד קצה האף שלה".
ד"ר בן אליעזר קובל על כך שהיום די לו לעיתונאי שידע להחזיק עט ביד ותו לא, ולא נדרשת ממנו רמה מסוימת של יכולת. "מקובלת עלי הדרישה לעמוד בסטנדרטים. על המערכות לעשות סלקציה במועמדים לעיסוק בתחום. בגלל המצב הנוכחי נהייתה הצהבה של התקשורת ופרימה של המוסכמות הישראליות. כוח האדם ירוד מבחינת אתיקה ומבחינת חוסר הענווה".
באשר למעורבות הציבור הדתי בתקשורת אומר ד"ר בן אליעזר כי על ציבור זה לשגר את בניו להשתלבות בתקשורת לא כדי להשפיע אלא כדי לסקר ובכך להפוך לחלק בלתי נפרד מהמערכות.
לדבריו קובעי הטעם במדינה ממשיכים להדיר את כל מי שאינו הם בעצמם. הוא מציין את טקסי האזכרה לרבין ואומר שמבט חטוף על הבאים הוכיח שכולם אשכנזים ושמאלנים. "איפה המזרחיים? איפה הדתיים? הרי הלקח הוא חיזוק הדמוקרטיה. מכיוון שכך אני מבין את השורקים באיצטדיון בחיפה. אני לא מסכים איתם אבל בהחלט מבין אותם. דחו אותם במשך כל השנים בכינויי גנאי שונים, פעם צ'חצ'חים ופעם בבונים, אז נוצרת מצוקה שמתפרצת".
לשאלת המראיין הרחיב מעט בן אליעזר גם בסוגיית ימי הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין. לדבריו "משפחת רבין הגדילה את דמות הרוצח מעבר לכול פרופורציה בגלל צער אישי מובן. הם רוצים לכפות עלינו את צערם שלהם ויוצרים לו מורשת. הייתה לו מורשת בגודל של בודק'ה ועשו לו מרכז מורשת. על מה? הרי בנו היה נקרא על ידו נפולת של נמושות והנה הוא נואם בכיכר כנביא זעם. בתו הפכה לסגנית שר ביטחון. על מה?".
