"מצבם הכלכלי של מוגבלים - הקשה ביותר"

מממצאי דו"ח נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2007, עולה כי המצב הכלכלי של אנשים עם מוגבלות בישראל הדרדר בשנים האחרונות והוא הקשה ביותר מבין מדינות המערב.



הדו"ח מבוסס על נתונים שנאספו בישראל במסגרת הסקר החברתי שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2002-2005 ונתונים מארצות מערביות שנאספו במדינות הקהילה האירופית והארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (OECD).



הכנסתם הממוצעת של אנשים עם מוגבלות בישראל מהווה פחות מ- 70% מההכנסה הממוצעת של אנשים ללא מוגבלות על פני השנים 2002-2005 .



עוד נמצא כי שיעור המועסקים מקרב האוכלוסיה בעלת מוגבלות חמורה מהווה רק מעט יותר מ- 40%, בהשוואה לשיעור המועסקים מקרב האוכלוסיה ללא מוגבלות, ובהשוואה לאנשים עם מוגבלות מתונה השיעור עומד על פחות מ- 80%. מבין האנשים עם מוגבלות חמורה בגיל עבודה קרוב ל- 70 אלף אינם מועסקים ואינם מקבלים קצבה מהביטוח הלאומי.



בעקבות ממצאי הדו"ח, יזמה נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות סקר מעסיקים. מהסקר עולה כי 85% מהמעסיקים הישראלים אינם מעסיקים אנשים עם מוגבלות וכי כמעט רבע (23%!) מהמעסיקים הישראלים לא רוצים עובדים עם מוגבלות.



ממצא קשה נוסף מהדו"ח הנו הריכוז הגדול של אנשים עם מוגבלות ברמות השכלה נמוכות: 50% מבין האנשים עם מוגבלות חמורה לא סיימו בית ספר תיכון ו- 33% מבין אלה עם מוגבלות מתונה לא סיימו תיכון לעומת 15% בקרב אנשים ללא מוגבלות.



לדברי נציבת השוויון לאנשים עם מוגבלות, ד"ר דינה פלדמן, "לממצאים חמורים אלו השלכות מרחיקות לכת לא רק על חיו של האדם הפרטי ועל משפחתו אלא על החברה הישראלית כולה. צריך לזכור שמדובר בקבוצה של אנשים המהווה כרבע מאזרחי מדינת ישראל, שהם 1.36 מליון איש, מהם 40% עם אנשים מוגבלות חמורה. רבים מהם נתונים לקיפוח בשל מוצאם, מקום מגוריהם, גילם או המגדר אליו משתייכים.



לטענת פלדמן, "מדינת ישראל חייבת לעשות תפנית משמעותית באופן הטיפול בנושא - חייבים להגביר את רמת ההשכלה וההכשרה המקצועית של אנשים עם מוגבלות, יש לעודד מעסיקים לקלוט מועסקים עם מוגבלות וכן לחלץ את המועסקים עם מוגבלות מחישוקי מעגל הקסמים של הקצבאות וההשכלה הנמוכה. מן הצד השני יש להבטיח רשת ראויה של בטחון סוציאלי לאלה שאינם יכולים להשתלב בשוק העבודה עקב לקותם, למרות ההתאמות, היכולת והנכונות לעבוד. האתגר הוא גדול מאוד דווקא משום שמדובר בצורך למקד את המאמץ במה שנחשב כפריפריה חברתית וגיאוגרפית".