מבדיקה שנערכה באגף הממונה על השכר במשרד האוצר, על בסיס הנתונים שהועברו על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות, עולה כי בין השנים 2001-2006 שכרם של אנשי הסגל האקדמי נשחק ריאלית בשיעור של 2.9%. לאור תוצאות הבדיקה, נראה כי דרישותיהם של הסגל האקדמי לתוספת שכר בגין שחיקת שכר בשיעור של 35%, הינן מופרזות וחסרות פרופורציה ביחס לנתונים שעולים מבדיקת שכרם.



"יתרה מכך, היות והמרצים טוענים לשחיקת שכר משנת 1997, על אף שקיים הסכם קיבוצי עם הסגל הבכיר עד שנת 2001 ולכן אין כל מחויבות לדון בנושא, נערכה בדיקת השוואת שכר בין השנים 1997 לשנת 2006. מהבדיקה עולה כי השינוי בשכר הסגל הבכיר באוניברסיטת בן גוריון שבנגב הינו עליה ריאלית של 4.2%+ ובאוניברסיטה העברית בירושלים נמצאה ירידה ריאלית של 1.85%- . משאר האוניברסיטאות טרם התקבלו נתונים", אומרים במשרד האוצר.



"אנשי הסגל האקדמי נמצאים בעשירון העליון במשק בהיבט של חלוקת ההכנסות, השכר הממוצע לאיש סגל בכל שלבי העסקתו עולה על רף הכניסה לעשירון העליון. שכר הסגל האקדמי הממוצע לשנת 2006, הינו כ- 20,000 ₪ פי 2.8 מהשכר הממוצע בשירות הציבורי. שכר ממוצע של פרופ' מן המניין הינו כ- 26,500 ₪ לחודש ושכר ממוצע של מרצה מגיע לסך של כ- 14,500 ₪ לחודש (נתוני 2006)", מציינים במשרד האוצר.



עם סיום הבדיקה, אומרים במשרד האוצר כי אין כל צידוק שאנשי אקדמיה בכירים יקבלו תוספות שכר גבוהות יותר מתוספת בשיעור של 5% כפי שסוכם עם עופר עיני, יו"ר ההסתדרות הכללית, עבור כלל ציבור העובדים. צעד כזה עלול לפגוע במערכות השכר במגזר הציבורי בכללותו. הוצעה לסגל האקדמי תוספת שכר בדומה לתוספת שכר עליה סוכם עם ההסתדרות. הגדלת תוספת זו תינתן במידה ותהיה הסכמה של הסגל ליישום נושאים הקשורים לסגל בהמלצות ועדת שוחט והסכמת הסגל לשינויים בפנסיה התקציבית.



"כל תוספת שכר בשיעור של 1% אשר תינתן לסגל האקדמי משמעותה תשלום של כ- 27 מיליון שקלים. שחיקת השכר נבדקה ביחס למדד המחירים במשק כפי שמקובל למדוד גובה שחיקת שכר של כלל הסקטורים בשרות הציבורי".