עוה"ד נדב העצני הגיש אתמול עתירה לבג"צ נגד כוונת הפרקליטות והמנהל האזרחי לפנות את "בית השלום" בנוהל של "פינוי פלישה טריה". העתירה מופנית כנגד שר הביטחון, אהוד ברק, אלוף פיקוד המרכז, ראש המנהל האזרחי באיו"ש, מפקד מחוז ש"י וכן נגד פאיז רג'בי, ערבי תושב חברון הטוען לבעלות על הנכס.
בעתירה, מתבקש בג"צ להוציא, נוסף לצו ביניים אשר ימנע פינוי הנכס, גם צו על תנאי ולהורות למדינה לבטל את ההחלטה בדבר הכוונה לסייע בפינוי הדיירים מהמבנה. עוד נדרש לחייב את המדינה להמציא לעותרים את מלוא המסמכים והראיות שנאספו על ידה במסגרת החקירה המשטרתית.
בעתירה, טוען עו"ד העצני, כי התנהלות המשטרה והפרקליטות בסוגיית בית השלום היא מגמתית ופסולה באופן חריג וקיצוני: "עסקינן בביטוי קיצוני בחומרתו להתנהלות פסולה". עו"ד העצני מזכיר, כי המשטרה והפרקליטות הודיעו עד כה במספר הודעות רשמיות, שעסקת הרכישה של הבית היא כשרה, ושמנגד, הערבי הטוען לבעלות על הבית הסתבך בשלוש גרסאות שונות אשר כולן התבררו כשקריות. והנה, בדברי ההסבר שצרפה הפרקליטות הצבאית להחלטה לפנות את הבית הציגה הפרקליטות עצמה גירסה חדשה, רביעית, שלא נטענה מעולם ע"י רג'בי עצמו, ובאמצעות גירסה זו היא מבקשת להעניק את הבית לאותו ערבי. חוסר ההיגיון בעמדת הפרקליטות בולט לעין ואומר דרשני: מצד אחד היא דוחה באופן רשמי את הגרסאות שהציג רג'בי במשטרה ובבג"צ, ואף קובעת שהמתייישבים הוכיחו כי אכן קנו את המבנה באמצעות איש קש, וכי שילמו לפחות 80 אחוזים מהסכום המוסכם לרג'בי. – ומצד שני היא מחליטה לפעול באופן שינשל את המתיישבים מהבית, אותו קנו בממון רב (אף לפי עמדת הפרקליטות).
בנוסף, טוען עו"ד העצני, הפרקליטות נוקטת גישה של עמימות, כאשר פעם אחר פעם היא מסרבת להעמיד לרשות המתיישבים את חומר החקירה שבאמצעותו התקבלה אותה החלטה בלתי סבירה. בכך, מאלצת הפרקליטות את המתיישבים ועורכי הדין שלהם להגן על עצמם בעיניים מכוסות ובידיים קשורות.
"לנוכח העמדה התלושה והבלתי סבירה של המשיבים ובוודאי לנוכח המהפך הקיצוני.. אי אפשר שלא להתרשם כי זו נובעת ממניעים זרים – פוליטיים. זאת בניגוד לדין, תוך פגיעה בזכויות יסוד של העותרות – לרבות זכות הקניין, תוך אפליה בוטה, שרירות ושימוש לרעה בכוח שלטוני" – טוען עו"ד העצני בעתירה.
היום יתקיים בועדת החוץ והבטחון של הכנסת דיון בנושא זה. את הדיון יזם חה"כ הרב יצחק לוי, אשר מבקש לבחון האם אכן אופן ביצוע החקירה בנושא בית השלום ודרכי קבלת ההחלטות היו נגועות בחוסר סבירות ונובעות ממניעים שאינם משפטיים.