חושב שאתה טוב יותר מתלמיד כיתה ו'? ומה בקשר לשימפנזה בת 5? חוקרים יפנים יצרו תחרות בין בני אדם בוגרים לשימפנזים צעירים על מנת לבחון את הזיכרון לטווח קצר של שני המינים. בסך הכול- השימפנזים ניצחו!
האמונה הרווחת בכל היא שבני אדם הם היצורים העליונים. עד היום הניחו החוקרים כי בני האדם יותר וטובים מן השימפנזים "בכל הפונקציות הקוגנטיביות", אמר החוקר טטסורו מאטצוזאווה, מאוניברסיטת קיוטו. "אף אחד לא יכול להאמין שלשימפנזה בגיל 5 יש יכולת זיכרון טובה יותר מאשר לבני האדם", הוא אמר.
מאטצוזאווה, חוקר חלוץ בתחום היכולות המנטאליות של השימפנזים אמר שאפילו הוא היה מופתע מן הממצאים. הוא והקולגה שלו סאנה אינו דיווחו על תוצאות המחקר בעלון ביולוגי.
אחד מן המבחנים לבדיקת הזיכרון כלל 3 שימפנזים בני 5 שעברו קורס ולמדו את סדר המספרים בערבית מאחד ועד תשע, ועוד כתריסר מתנדבים אנושיים. כל המתמודדים ראו תשעה מספרים מוצגים על מסך מחשב. כאשר הם נגעו במספר הראשון, שאר השמונה הפכו לריבועים לבנים. המבחן היה לגעת בכל הריבועים לפי דר המספרים שהופיעו שם קודם. התוצאות הראו שאומנם השימפנזים לא עשו את המשימה בצורה מדויקת יותר מן האנשים, אך הם עשו את המשימה בצורה מהירה יותר.
אחד השימפנזים, איומו, היה הכי טוב. והחוקרים כללו אותו ועוד תשעה סטודנטים בקולג' במבחן שני. כעת חמישה ספרים הופיעו על המסך לזמן קצר, שלאחריו הוחלפו המספרים בריבועים לבנים קטנים. האתגר, שוב, היה לגעת הריבועים על פי סדר המספרים שהופיעו קודם.
כאשר המספרים הופיעו למשך 7/10 השנייה, איומו והסטודנטים הצליחו לנחש את המספרים נכונה בכ-80% מהפעמים.
אבל כאשר המספרים הוצגו במשך 2/10 או 4/10 השימפנזה הייתה אלופה. הזמן המועט הזה אינו מאפשר מבט לעבר כל המסך. במקרים אילו השימפנזה הצליחה בכ-80% מהפעמים, ואילו הסטודנטים- רק ב-40%.
מבחן זה הוכיח כי איומו טובה יותר בלקיחת מבט חטוף על תבנית, כתבו המדענים. "זה פשוט מדהים מה שהשימפנזה הזו יכולה לעשות", אמרה אליזבת' לנסדורף, מנהלת מרכז לחקר ושימור קופים בגן החיות לינקולן שבשיקאגו. המרכז חוקר את היכולות המנטאליות של הקופים, אבל לנסדורף לא השתתפה במחקר החדש.
"אני רק צפיתי בווידאו של הניסוי, ואני יכולה להגיד כבר עכשיו- אין סיכוי שאני הייתי מצליחה לעשות זאת", אמרה לנסדורף בהערצה כלפי איומו שהצליחה בניסוי. "זה ממש לא ייאמן, אני לא מצליחה לזכור אפילו את שני הריבועים הראשונים".
מה קורה פה? אפילו לאחר שישה חודשים של אימונים, שלושה סטודנטים לא הצליחו לעמוד בקצב של שלושה שימפנזים, סיפר מאטצוזאווה במייל. הוא מעריך כי שני גורמים העניקו לשימפנזים את היתרון. האחד- בהתפתחות האבולוציונית זנח האדם את פיתוח הכישרון הזה לטובת יכולת רכישת השפה. היכולת הזו מצויה אצל ילדים קטנים, בדומה לשימפנזים הצעירים שנבחנו, מאטצוזאווה מספר כי השימפנזים המבוגרים לא הצליחו כמו הצעירים- וגם אצלנו הילדים מצליחים בכישורים אילו יותר מן המבוגרים.
כעת החוקרים מעוניינים לערוך ניסוי דומה בין השימפנזים לילדים קטנים, ואז לבדוק מהי התוצאה.
האמונה הרווחת בכל היא שבני אדם הם היצורים העליונים. עד היום הניחו החוקרים כי בני האדם יותר וטובים מן השימפנזים "בכל הפונקציות הקוגנטיביות", אמר החוקר טטסורו מאטצוזאווה, מאוניברסיטת קיוטו. "אף אחד לא יכול להאמין שלשימפנזה בגיל 5 יש יכולת זיכרון טובה יותר מאשר לבני האדם", הוא אמר.
מאטצוזאווה, חוקר חלוץ בתחום היכולות המנטאליות של השימפנזים אמר שאפילו הוא היה מופתע מן הממצאים. הוא והקולגה שלו סאנה אינו דיווחו על תוצאות המחקר בעלון ביולוגי.
אחד מן המבחנים לבדיקת הזיכרון כלל 3 שימפנזים בני 5 שעברו קורס ולמדו את סדר המספרים בערבית מאחד ועד תשע, ועוד כתריסר מתנדבים אנושיים. כל המתמודדים ראו תשעה מספרים מוצגים על מסך מחשב. כאשר הם נגעו במספר הראשון, שאר השמונה הפכו לריבועים לבנים. המבחן היה לגעת בכל הריבועים לפי דר המספרים שהופיעו שם קודם. התוצאות הראו שאומנם השימפנזים לא עשו את המשימה בצורה מדויקת יותר מן האנשים, אך הם עשו את המשימה בצורה מהירה יותר.
אחד השימפנזים, איומו, היה הכי טוב. והחוקרים כללו אותו ועוד תשעה סטודנטים בקולג' במבחן שני. כעת חמישה ספרים הופיעו על המסך לזמן קצר, שלאחריו הוחלפו המספרים בריבועים לבנים קטנים. האתגר, שוב, היה לגעת הריבועים על פי סדר המספרים שהופיעו קודם.
כאשר המספרים הופיעו למשך 7/10 השנייה, איומו והסטודנטים הצליחו לנחש את המספרים נכונה בכ-80% מהפעמים.
אבל כאשר המספרים הוצגו במשך 2/10 או 4/10 השימפנזה הייתה אלופה. הזמן המועט הזה אינו מאפשר מבט לעבר כל המסך. במקרים אילו השימפנזה הצליחה בכ-80% מהפעמים, ואילו הסטודנטים- רק ב-40%.
מבחן זה הוכיח כי איומו טובה יותר בלקיחת מבט חטוף על תבנית, כתבו המדענים. "זה פשוט מדהים מה שהשימפנזה הזו יכולה לעשות", אמרה אליזבת' לנסדורף, מנהלת מרכז לחקר ושימור קופים בגן החיות לינקולן שבשיקאגו. המרכז חוקר את היכולות המנטאליות של הקופים, אבל לנסדורף לא השתתפה במחקר החדש.
"אני רק צפיתי בווידאו של הניסוי, ואני יכולה להגיד כבר עכשיו- אין סיכוי שאני הייתי מצליחה לעשות זאת", אמרה לנסדורף בהערצה כלפי איומו שהצליחה בניסוי. "זה ממש לא ייאמן, אני לא מצליחה לזכור אפילו את שני הריבועים הראשונים".
מה קורה פה? אפילו לאחר שישה חודשים של אימונים, שלושה סטודנטים לא הצליחו לעמוד בקצב של שלושה שימפנזים, סיפר מאטצוזאווה במייל. הוא מעריך כי שני גורמים העניקו לשימפנזים את היתרון. האחד- בהתפתחות האבולוציונית זנח האדם את פיתוח הכישרון הזה לטובת יכולת רכישת השפה. היכולת הזו מצויה אצל ילדים קטנים, בדומה לשימפנזים הצעירים שנבחנו, מאטצוזאווה מספר כי השימפנזים המבוגרים לא הצליחו כמו הצעירים- וגם אצלנו הילדים מצליחים בכישורים אילו יותר מן המבוגרים.
כעת החוקרים מעוניינים לערוך ניסוי דומה בין השימפנזים לילדים קטנים, ואז לבדוק מהי התוצאה.