ד"ר עוזר כרמי, מרצה למנהל עסקים בקריה האקדמית קריית אונו, סקר את התהליכים שליוו את החלטת בית הדין לעבודה להוציא את צווי המניעה: "השופטים עמדו בפני בעיה קשה, איך מגשרים בין הזכות הלגיטימית של המורה לשבות לבין בזבוז מיליוני שעות הוראה... יש כאן דילמה קשה מאוד והעדות לכך השעות הרבות שבית הדין התחבט בכך... צריך לזכור שנגרם נזק בלתי הפיך לציבור, איך אפשר להחזיר הנזק הזה?".



"לא הייתה כאן התמהמהות של בית הדין בדיונים הארוכים, אלא ניסיון קשה איך מגשרים בין שני צדדים שיש התנגשות גדולה ביניהם ולכל צד יש את הצידוק שלו... אני מכיר את פעולת בית הדין הוא התייחס ברצינות לנושא הזה ובפניהם עמדה דילמה קשה ובסופו של דבר החליט להוציא את הצווים".



ד"ר כרמי ציין כי בית הדין דן בנושא בהרכב המורחב ביותר של שלושה שופטים כשלצידם ארבעה נציגי ציבור שאינם שופטים אך קולם שווה לשופטים.



"אחת הסיבות שבית הדין איחר להוציא את הצווים הייתה כי הוא למד את כל הסוגיה על כל צדדיה וחיפש את נקודת המפגש בין כל ההצעות האלה... אני חושב שהשופטים עשו כמיטה יכולתם", ד"ר כרמי הוסיף: "מה שמנחה לאורך כל הדרך את בית הדין הוא לנסות לקרב בין הצדדים, הוא לא נחפז לקבל החלטה ולכן מושך עוד שהות ועוד כמה ימים בתקווה שהצדדים יגיעו להסכמה".



בתשובה לשאלת המראיין יגאל שוק, על הערכתו להחלטת הבג"ץ בסוגיה השיב כרמי כי "ההרגשה שלי שהבג"ץ יעדיף שלא להתערב, וישאיר ההחלטה על כנה לאחר המאמצים העצומים שהשקיע בית הדין לעבודה בהחלטתו".