בג"ץ דחה הבוקר שלוש עתירות שהוגשו נגד מינוי המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, לשר, לאחר שבית משפט השלום הרשיע את רמון בעבירה של מעשה מגונה, אך קבע כי העבירה לא נושאת עימה קלון.
הנשיאה בייניש כתבה, "יכולתה של הממשלה למשול נשענת לא רק על הבעת האמון בה על ידי נבחרי העם. יכולתה של הממשלה למשול נשענת גם, במידה מכרעת, על אמון הציבור בה. ככזו, גם בהינתן העובדה ששיקולים פוליטיים ופרלמנטריים יש להם משקל ממשי בקביעת הרכבה של הממשלה, רמה ראויה של שמירת עקרונות וערכים, רמה מוסרית גבוהה, הינן בבחינת תנאי בלעדיו אין לתפקודה התקין. בבואו של בית המשפט להעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית החלטה שעניינה הרכבה של הממשלה, עליו להדריך עצמו, לצד כל אותם עקרונות וכללים עליהם עמדה חברתי, בערכים ובעקרונות שהעלתה החברה על נס. גם במצב זה מחויב הוא באיזון".
"בנסיבות הענין, אין לומר כי החלטת הממשלה למנות את רמון לשר לוקה בחוסר סבירות בולט, המצדיק התערבות שיפוטית לביטולה", כתבה השופטת פרוקצ'יה אליה הצטרף השופט גרוניס, זאת מול דעתה החולקת של השופטת ארבל, שסברה כי בנסיבות העניין המינוי פסול.
עו"ד יוסי פוקס, מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, הגיב לפסק הדין ואומר כי מדובר בפסיקה תקדימית שמחזירה עשרים שנה אחורה את בג"צ. לדבריו, נשבר הרף שנקבע בפרשיות דרעי, פנחסי והנגבי ולפיהן שר שהוגש נגדו כתב אישום יחוייב להתפטר.