בימים האחרונים שידרה תחנת הרדיו של הרש"פ 'קול פלשתין' חידון לילדים שגיבורו הוא לא אחר מאשר אדולף היטלר. כך מדווח מכון מבט לתקשורת הפלשתינית' בראשות איתמר מרכוס וברברה קרוק.
כדי לקבל מושג באשר לאווירה בה התנהל החידון, ואם אכן הוצג היטלר כגיבור ניתן לקרוא תמלול של קטע קצר מתוך אותו שידור ובו מתוארת שנת כיבושיו המדיניים הגדולים של הצורר הנאצי כ"שנת הזהב" שלו, ואילו התאבדותו מוגדרת כ"סופו המר". להלן השאלה במלואה: "שנת הזהב שלו הייתה 1940, כשצבאותיו פלשו לדנמרק, נורבגיה, ללוקסמבורג, הולנד, בלגיה, והביסו את צרפת... באמצע שנת 1942, שלטה ארצו על השטח הגדול ביותר באירופה... הוא סירב להיכנע, והמשיך להילחם שנתיים נוספות, אך סופו המר ארע באביב 1945 כשהוא התאבד... מי הוא?".
אגב, השואה ותכנית 'הפתרון הסופי' להשמדת היהודים כלל אינה מוזכרת כחלק מההיסטוריה של הצורר. לדבריהם של קרוק ומרכוס "עובדה זו הינה דבר עקבי באמצעי החינוך והתקשורת ברשות הפלסטינית, אשר שוב ושוב מוחקים את השואה מההיסטוריה העולמית".
מרכוס וקרוק מציינים כי מדובר בשידור חוזר של חידון ששודר בימי הרמאדן. השידור המלא [מפורט בהמשך] מציג במשך דקות ארוכות, באופן מפורט, את קורות חייו של היטלר, המוצג כגיבור: שני עיטורי הכבוד שקיבל במלחמת העולם הראשונה, עלייתו לשלטון, פתיחתו את מלחמת העולם השנייה ופירוט כיבושיו מדינה אחר מדינה.
להלן תרגום הטקסט המלא מתוך התחרות של "קול פלסטין" הרדיו הרשמי של הרשות הפלסטינית, 27 בנובמבר, 2007: [יש לנחש מי היא הדמות האלמונית. התשובה הנכונה היא "היטלר"]
"מאזינים יקרים, ברוכים הבאים לפרק העשרים בחידון רמדאן החינוכי.
מנהיג ופוליטיקאי, נולד בשנת 1889 בבראנו, אוסטריה.
בזמן מלחמה"ע הראשונה שירת בצבא הגרמני ונפצע, וזכה בשני עיטורי גבורה. הצטרף למפלגה ימנית קטנה במינכן, והפך תוך שנתיים למנהיג המפלגה הזאת ללא מאבק. בשנת 1923 ניסה לערוך מהפכה, אך נכשל. הוא נעצר ונכנס לכלא. לאחר ששהה בו שנה, הוא שוחרר. בשנת 1933 הפך לקנצלר של ארצו, והשתמש במנגנוני המדינה לחיסול מתנגדיו הפוליטיים. זכה לפופולריות כי הצליח להפחית את האבטלה ויצר התאוששות כלכלית בארצו. אחר כך הכין את ארצו למלה"ע השנייה.
שנת הזהב שלו הייתה 1940 כשצבאותיו פלשו לדנמרק, נורבגיה, ללוקסמבורג, הולנד, בלגיה, והביסו את צרפת ביוני 1940. בשנה זו עמדה בריטניה בפני התקפות חיל האויר שלו והוא החמיץ את הנצחון על בריטניה. צבאותיו כבשו את יוון ויוגוסלביה בשנת 1941. בשנה זו הפר את הסכם אי-התוקפנות עם רוסיה, ותקף אותה. צבאותיו השתלטו על חלקים נרחבים מהשטחים הסובייטים, וצבאותיו נחלו מפלה בסטלינגרד.
הכריז מלחמה על ארה"ב בשנת 1941 ובאמצע שנת 1942 שלטה ארצו על השטח הגדול ביותר באירופה, ושלטה על שטח גדול מצפון אפריקה. נקודת המפנה במלחמה חלה בשלהי 1942, כשכוחותיו הפסידו בקרב אל-עלמיין. הוא סירב להיכנע, והמשיך להילחם שנתיים נוספות, אך סופו המר ארע באביב 1945, כשהוא התאבד, וכעבור שבוע נכנעה ארצו.
מי הוא?
תשובות יש לשלוח לכתובת: ראמאללה ת.ד ... קול פלסטין, מחלקת התוכניות, חידון רמדאן.
... פרס ראשון בסך 600 ₪".
בסקירתם מציינים עוד מרכוס וקרוק כי "בחברה הפלסטינית ניתן למצוא פלסטינים אשר שמם הפרטי הוא "היטלר": היטלר צלאח [אלחיאת אלג'דידה, 28 לספטמבר, 2005], היטלר אבו אלרוב [אלחיאת אלג'דידה, 27 בינואר, 2005], היטלר מחמוד אבו לבדה [אלחיאת אלג'דידה, 18 לדצמבר, 2000]. כמו-כן, לא אחת מתפרסמים מאמרים המביעים הערצה להיטלר, הן בעיתוני החמאס, והן בעיתוני הפת"ח".
מרכוס וקרוק מזכירים כי במכון "מבט לתקשורת פלסטינית" הצטברו עדויות למכביר על הערצה להיטלר בעיתוני הרשות הפלסטינית:
עיתון פלסטיני מתאר בגאווה את הדרכים בהן מנהיגים זרים שונים, ציינו את הפלסטינים כדוגמה למהפכנים אידאליים. המנהיג הראשון אשר צוטט כמשבח את הפלסטינים היה אדולף היטלר: "אדולף היטלר, בשעה שהלהיב את הגרמנים של חבל הסודטים - הסודטים הוא מחוז גרמני שבעלות הברית סיפחו למדינת צ'כוסלובקיה לאחר מלחמת העולם הראשונה... - אמר להם בשידורים: הביטו מה עושים המהפכנים הפלסטינים לבריטניה הגדולה!!" [אלרסאלה (שבועון החמאס), 18 במאי, 2006]
התופעה אשר במסגרתה פלסטינים נקראים על שמו של היטלר, ואשר תוארה לעיל, הוסברה במאמר בעיתון היומי הרשמי של הרשות הפלסטינית, ובו שבח לשכתוב ההיסטוריה [הכחשת השואה] ולעשיית "צדק" עם היטלר: "אפילו אדולף היטלר, שלאחר נפילת גרמניה הנאצית הפך להיות זוועה פוליטית עבור רוב הכותבים והאמנים, החל בעשורים האחרונים להשיב לעצמו את חלקו בפורטרט. יש בבריטניה כאלו שהגנו על היטלר וניסו לעשות עימו צדק [התייחסות למכחיש השואה הבריטי אירווינג, שבית-המשפט קבע כי הוא מסלף את ההיסטוריה לאחר שבספרו "מלחמתו של היטלר" התייחס להיטלר כמדינאי רגיל – הערת המתרגם]. ישנם אנשים מבוגרים, שחלקם ערבים, הנושאים עד עתה את השם היטלר היות שאבותיהם, שהוקסמו ממנו, קישרו אותם אליו בשמו". [אלחיאת אלג'דידה, 13 באפריל, 2000]
ההערצה להיטלר ברשות הפלסטינית עומדת בצמוד למעמד הגבוה של מיין קאמפף: "הספרים הנמכרים ביותר במהלך חודש אוג', כמו שמסרה [סוכנות] הספרים 'דאר אלשרוק' לפרסום ולהפצה בראמאללה הם:... 6. מלחמתי ["מיין קאמף"] – היטלר" [אלחיאת אלג'דידה, 2/9/99]
מרכוס וקרוק משערים שהגורם שתרם להערצה זו הוא ההיסטוריה של הברית בין היטלר לערבים במהלך מלחמת העולם השנייה. מנהיג הערבים בפלסטינה הבריטית, המופתי חאג' אמין אלחסייני, היה בברית פעילה עם היטלר. הפגישות המרובות בין המופתי לבין היטלר מתועדות כזכור היטב.