טעות בחומר הגנטי- DNA, שנמצא במוח, משפיע על היכולות של אנשים לשפר את הביצועים שלהם, הנעשים על סמך ידע שנרכש מטעויות קודמות.
הממצאים יכולים גם להסביר את הקשר שבין התמכרויות והתנהגויות קומפולסיביות לבין חוסר היכולת ללמוד מטעויות. זאת מכיוון שמדובר באותה הטעות ברצף הדי-אן-איי, כך מוסרים חוקרים גרמניים שדיווחו על התגלית היום.
כאשר אנשים יורשים את קבוצת הגנים הנקראת A1, הם עושים פחות נקודות עצירה לחומר הנקרא 'דופמין' במוח שלהם. החומר הזה אחראי על העברת הודעות בין תאי המוח, והוא משחק תפקיד מפתח בתנועה, שיווי משקל, ומצבי תענוג וקבלת עידוד.
התגלית, שדווחה בעיתון מדעי, התגלתה כאשר שתי קבוצות של גברים בריאים, האחת נשאית של קבוצת הגנים A1 והשניה לא, הושוו על ידי טילמן קליין, ד"ר מרקוס אולספרגר, ועמיתיהם ממכון מקס פלאנק לקוגניציה אנושית ומדעי המוח בגרמניה ומכון למחקרים נוירולוגיים.
למתנדבים הראו זוגות של סמלים בסדר ראנדומאלי. הם היו אמורים לנחש איזה סמל הם צריכים לבחור על סמך תגובות שהם קיבלו מן המנחים (מנוד ראש וחיוכים).
המחקר הראה שהקבוצה עם A1 היו פחות טובים בניסיונות שלהם להימנע מטעויות חוזרות, הדבר רימז על כך שהם הגיבו פחות על פידבק שלילי מאשר מתנדבי הקבוצה השנייה.
גם מחקרים לגבי סריקות מוח אישרו את תוצאות המחקר הזה. לאנשי הקבוצה בעלי A1 סריקת המוח הראתה פעילות הורסת בחלק המוח הידוע כבר בטיפולו בניטור בעיות חוזרות, שנמצא בקורטקס.
30% מן האנשים נושאים לפחות עותק אחד של A1, ו-2% יכולים לשאת אפילו 2 עותקים. "אנחנו לא אומרים ש-30% מן האוכלוסייה בבעיה מסוימת, אלא שמצאנו שיש להם בעיה ספציפית בלמידה מתוך טעויות, למידה מתוך פעולות שתוצאתן הייתה שלילית. חשוב לזכור כי אנחנו בחנו את האנשים בתנאי מעבדה מלאכותיים, ולכן דרוש מחקר נוסף כדיל הראות כיצד ניתן ליישם את תוצאות המחקר שערכנו על חיי היום-יום והמציאות", אמר קליין לעיתון לונדוני.
על השאלה האם מעבידים יערכו לעובדיהם לעתיד סריקות מוח על מנת לגלות האם יש להם בעיה או לא, ענה ד"ר קליין: "עם הרבה כבוד לשימוש הפירסומי שניתן להפיק מן הממצאים הללו, אני הייתי מאוד זהיר בשימוש בהם. מחקר נוסף דרוש על מנת לקבוע האם וכיצד ניתן לתרגם את הממצאים שלנו לעולם הממשי. האנשים שהשתתפו בניסוי שלנו היו בתנאי מעבדה. הפידבקים שהם קיבלו היו מאוד אבסטרקטיים (פנים צוחקות או עצובות), בעוד שבעולם האמיתי הסיטואציות שמהן ניתן ללמוד ולקבל פידבק הן הרבה יותר מסובכות".
הוא הוסיף ואמר כי הקשר בין התמכרויות ליכולת ללמוד מטעויות תלוי בגורמים רבים נוספים. "אנחנו מאמינים מאוד שהמשתנה שבחנו כאן הוא אינו הגורם היחיד למשל להתמכרויות, אבל אולי הוא תורם למצב של פיתוח ההתמכרות".
הממצאים יכולים גם להסביר את הקשר שבין התמכרויות והתנהגויות קומפולסיביות לבין חוסר היכולת ללמוד מטעויות. זאת מכיוון שמדובר באותה הטעות ברצף הדי-אן-איי, כך מוסרים חוקרים גרמניים שדיווחו על התגלית היום.
כאשר אנשים יורשים את קבוצת הגנים הנקראת A1, הם עושים פחות נקודות עצירה לחומר הנקרא 'דופמין' במוח שלהם. החומר הזה אחראי על העברת הודעות בין תאי המוח, והוא משחק תפקיד מפתח בתנועה, שיווי משקל, ומצבי תענוג וקבלת עידוד.
התגלית, שדווחה בעיתון מדעי, התגלתה כאשר שתי קבוצות של גברים בריאים, האחת נשאית של קבוצת הגנים A1 והשניה לא, הושוו על ידי טילמן קליין, ד"ר מרקוס אולספרגר, ועמיתיהם ממכון מקס פלאנק לקוגניציה אנושית ומדעי המוח בגרמניה ומכון למחקרים נוירולוגיים.
למתנדבים הראו זוגות של סמלים בסדר ראנדומאלי. הם היו אמורים לנחש איזה סמל הם צריכים לבחור על סמך תגובות שהם קיבלו מן המנחים (מנוד ראש וחיוכים).
המחקר הראה שהקבוצה עם A1 היו פחות טובים בניסיונות שלהם להימנע מטעויות חוזרות, הדבר רימז על כך שהם הגיבו פחות על פידבק שלילי מאשר מתנדבי הקבוצה השנייה.
גם מחקרים לגבי סריקות מוח אישרו את תוצאות המחקר הזה. לאנשי הקבוצה בעלי A1 סריקת המוח הראתה פעילות הורסת בחלק המוח הידוע כבר בטיפולו בניטור בעיות חוזרות, שנמצא בקורטקס.
30% מן האנשים נושאים לפחות עותק אחד של A1, ו-2% יכולים לשאת אפילו 2 עותקים. "אנחנו לא אומרים ש-30% מן האוכלוסייה בבעיה מסוימת, אלא שמצאנו שיש להם בעיה ספציפית בלמידה מתוך טעויות, למידה מתוך פעולות שתוצאתן הייתה שלילית. חשוב לזכור כי אנחנו בחנו את האנשים בתנאי מעבדה מלאכותיים, ולכן דרוש מחקר נוסף כדיל הראות כיצד ניתן ליישם את תוצאות המחקר שערכנו על חיי היום-יום והמציאות", אמר קליין לעיתון לונדוני.
על השאלה האם מעבידים יערכו לעובדיהם לעתיד סריקות מוח על מנת לגלות האם יש להם בעיה או לא, ענה ד"ר קליין: "עם הרבה כבוד לשימוש הפירסומי שניתן להפיק מן הממצאים הללו, אני הייתי מאוד זהיר בשימוש בהם. מחקר נוסף דרוש על מנת לקבוע האם וכיצד ניתן לתרגם את הממצאים שלנו לעולם הממשי. האנשים שהשתתפו בניסוי שלנו היו בתנאי מעבדה. הפידבקים שהם קיבלו היו מאוד אבסטרקטיים (פנים צוחקות או עצובות), בעוד שבעולם האמיתי הסיטואציות שמהן ניתן ללמוד ולקבל פידבק הן הרבה יותר מסובכות".
הוא הוסיף ואמר כי הקשר בין התמכרויות ליכולת ללמוד מטעויות תלוי בגורמים רבים נוספים. "אנחנו מאמינים מאוד שהמשתנה שבחנו כאן הוא אינו הגורם היחיד למשל להתמכרויות, אבל אולי הוא תורם למצב של פיתוח ההתמכרות".