במשדר מיוחד לציון 20 שנה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה, שנערך השבוע, תיאר ד"ר יצחק רייטר, מהאוניברסיטה העברית ומכללת אשקלון, ביומן ערוץ 7 את הסיבות שגרמו לפרוץ האינתיפאדה הראשונה. לשיטתו, "להגיד שהתאונה המפורסמת, גרמה לאינתיפאדה הראשונה זה כמו להגיד שהביקור של שרון בהר הבית גרם לאינתיפאדה השנייה, ברור שגורמים שונים סייעו לכך והיה את אותו מקרה אלים אחד שהצית את התסיסה... הגורמים הם בראש ובראשונה, התחושה בקרב הפלסטינים שנחסם האופק המדיני".
בראיון ליומן ערוץ 7 הגיב היום העיתונאי חגי הוברמן לטענות ד"ר יצחק רייטר, ואמר כי הוא מסכים להנחת היסוד שלא התאונה הציתה את האינתיפאדה אלא מכלול גורמים אך "התהליך המדיני היה אחד המאיצים לאינתיפאדה".
לדבריו בהסכם לונדון, המלך חוסיין היה אמור להגיע עם ישראל להסכם טכני לניהול משא ומתן עם ועדה בינלאומית, "לא היה על הפרק הסכם שלום עם הפלסטינאים אלא משא ומתן עם המלך חוסיין. זה היה סמרטוט אדום אצל הפלסטינאים שלא יכלו לסבול את המחשבה כי ימשיכו לחיות תחת חוסיין".
אך הגורם האמיתי לפרוץ האינתיפאדה היה לדבריו דווקא עסקת ג'יבריל, "שוחררו 1300 מחבלים, רובם חזרו ליהודה ושומרון ואלו הניעו את האינתיפאדה הראשונה, כל הועדות העממיות הורכבו בידי משוחררי ג'יבריל, זה היה אחד המאיצים לאינתיפאדה... וכן התערערות השבט הפלסטיני, להורים לא הייתה כל כך השפעה על ילדיהם".
"האיום של אופק מדיני העיר את הפלסטינים ולא העדר אופק מדיני, ואנו רואים עד ימינו שיש התעוררות מדינית מתעורר הטרור, בשנה חצי האחרונות לא התפוצץ אוטובוס אחד במדינת ישראל".
"לכל אורך התהליך המדיני הפלסטינים כמעט לא זזו מעמדותיהם בנושא הגבולות, הפליטים וירושלים... כל ההתקרבות היא רק מצידנו".
בהתייחסו לטענות עמרם מצנע במשדר, לפיהם לא ידוע אם פעולות אקטיביות יותר של הצבא היו מונעות את האינתיפאדה טען הוברמן כי "אפשר היה למנוע את ההתפתחות שלה ברגע שפרצה", "כמו שפרצה אצלנו האינתיפאדה פרצה גם ברפיח המצרית, אך שם משוריין מצרי נכנס אל תוך ההמון וירה עליהם.... ברגע שפרצה האינתיפאדה, כאשר אצלנו התלבטו בין כדורי גומי ואלות, והביאו חצצית לפזר המתפרעים, שם בשבעה הרוגים הסיפור נגמר... אצלנו זה הגיע למאות הרוגים".